Midnight Mantics הוא פרויקט של גלי סינטיס המורכב משני חברים: אדם מק'קנטס וסטייסי הוגן. הם משלבים את התשוקה שלהם למוזיקה המונעת על ידי סינטיס של שנות ה -80 עם צלילים עדכניים יותר ליצירת תערובת ייחודית של נוסטלגיה ורגשות עכשוויים. דיברתי עם אדם מק'אנס על איך נולדה הלהקה, תהליך היצירה עבורם ואיך הם נשארים רעננים ומלאי השראה.
קארל מאגי: איך גילית לראשונה את התשוקה שלך למוזיקה?
אדם מק'אנס: אני די אהבתי מוזיקה מאז הפעם הראשונה ששמעתי אותה, אבל אני חושב שהתשוקה באמת באה לידי ביטוי לאחר שהבנתי כמה זה השפיע עלי ועל מצב הרוח או ההשקפה שלי ברגעים שונים במהלך ילדותי. בין אם עברתי עונה טובה ובין אם עונה לא טובה, מוזיקה באמת עזרה והפכה למעין טיפול ומוטיבציה מעוצבים.
סרגל צידי, תשוקה היא מלה ממש מעניינת, מכיוון שהיא משמשת בדרך כלל כמילה נרדפת למשהו שאתה אוהב מאוד או שיש לך עניין חזק יותר בו, אבל אני למדתי לאורך השנים שזה יותר מזה. בהגדרה זהו למעשה רצון או רגש אינטנסיבי ובקושי ניתן לשליטה. השורש הלטיני של המילה הוא passio שפירושו "לסבול למען". סימן את ה"וואה "מביל אנד טד.
מוזיקה תמיד הייתה שם ואני לא יכול לדמיין עולם בלעדיו. שילוב של הרבה דברים שונים התחיל את התשוקה שלי אליו. זה לא היה אומן ספציפי כשלעצמו, אלא רק ההבנה שהוא קיים והיה שם כדי לעזור.
ק.מ.: כיצד נולדו חולי מנטיקס?
א.מ: סטייסי, בן זוגי לפרויקט, ונפגשנו דרך סצנת המוזיקה של נאשוויל לפני שנים ומאז הם חברים. מדי פעם היינו חסמים קצת ובזמן שאחת הג'אמיות הרביצנו על צליל הסינטיס של שנות ה -80 וככה נולד Midnight Mantics.
KM: אילו אמנים / להקות השפיעו עליך כמוזיקאים?
א.מ: שנינו גדלנו וצפינו בסרטים של ג'ון יוז, קמרון קרואו, סאבוו סטיב הולנד וג'ון קרפנטר, שכולם היו המון פסקולים מבוססי סינטיס, כך שהאמנים והמלחינים שעשו את אותם פסקולים הפכו לחלק מהמועדפים שלנו.
הייתי אומר שהשפעות ספציפיות שלא מהז'אנר היו ג'רי לי לואיס, אלביס, אירוסמית ', אוטיס רדינג ומטאליקה. מהז'אנר, הייתי באמת אומר Tears For Fears, Purs Psychedelic, Genesis, Simple Minds, Billy Idol, Ice House, Howard Jones וכו '.
יש גם להקה ממש מוערכת בשם The Call שהייתה השפעה גדולה עבורי באופן אישי. הם מהלהקות האלה שאם אתה לא יודע מי הם, אתה צריך לבדוק אותם. אנשים שמעו יותר את המוזיקה שלהם מכפי שהם מבינים, אך הם מעולם לא היו גדולים ככל שיכלו (או היו צריכים).
הערה אקראית, אבל בפתיחת הסרט 'הבנים האבודים' הם ביריד החוף / הטיילת ויש נגן סקסופון שרירי משומן (שכל מי שראה את הסרט בטח יזכור) שמנגן שיר שנקרא " אני עדיין מאמין "שנכתב על ידי The Call. השפעה נוספת המוערכת באמת היא להקה בשם Real Life. הם להקה מדהימה ומופלאה במיוחד של סופר-סינטיס שהוצגתי לראשונה דרך סרט ההמשך הלא כל כך מוערך (אבל מדהים) 'סרט המשך' Teen Wolf Too '(שכיכב את ג'ייסון בייטמן הסופר-מפורסם כיום).
KM: ספר לי על איך תהליך יצירת המוסיקה החדשה עובד עבורך.
א.מ: סטייסי ואני לפעמים יהיו בנפרד רעיונות שעולים ואנחנו ננכה אותם במהירות על הנייר או נרשום הערה קולית מהירה בטלפונים שלנו וכו ', אבל איפה שאנחנו באמת יוזמים ומפתחים רעיונות זה בכל פעם שנפגש . נראה שזה ברז אינסופי בכל פעם שנשב, ולכן בדרך כלל ניכנס לאולפן הביתי וננגן רעיונות קדימה ואחורה, הוא יהיה על סינתיסייזר ואני אהיה על בס או להפך.
לאחר מספר מושבים של זה, ניקח את כל הרעיונות שאנו מחפשים יותר ונפתח אותם מעט יותר, ואז נצרך אותם ליצירת EP, אלבום וכו '.
KM: דבר איתי על ה- Vibe City שלך.
א.מ: למרות שבשום אופן לא פוצצנו או התחלנו לגדול עם השחרור הראשון שלנו, פיתחנו בסיס מעריצים שהיה מעודד אותנו במיוחד. אז לא רק שרצינו להמשיך לעשות מוזיקה כי זה פיצוץ לעשות, אלא גם רצינו לתת לאנשים שחפרו את מה שעשינו בעבר משהו חדש. כתבנו בערך 15 שירים וצמצמנו אותם לשישה שנמצאים ב- EP Vibe City . ניסינו לכוון להמשך הצליל בתקליט הקודם (שאני בספק אם נפרד ממנו אי פעם) עם גוון / מיקס מעט שונה בשירים מסוימים.
KM: מהן השקפותיך בנוגע למצב סצנת הגלים הסינתטי בארצות הברית?
א.מ: ביחס לסצנת הגלים הסינתטי בארצות הברית ובעולם, זה פשוט בלתי מוגדר ומוערך לדעתי. יש הרבה אנשים שמבצעים כמה מוזיקה מדהימה באמת שלא זוכים לחשיפה רבה (אם בכלל) וזה צולע, אז אני מקווה שהגאות והשינוי תשתנה בשלב מסוים.
יש כל כך הרבה אמנים טובים בתחום הז'אנר ועדיין לא היה אמן פריצה מסיבי (לפחות שידוע לי) בתוך הסצינה. הענקת המטרה של יצירת מוזיקה אינה לפוצץ או להתפרסם, אלא באופן אידיאלי לקיים קריירה וכמה שיותר אנשים ישמעו אותה, מה שכמובן מצריך חשיפה. אני מקווה שהגאות פונה לכיוון בו אנשים ילמדו על הז'אנר ויגדלו להעריך אותו הרבה יותר ממה שהם עושים.
KM: מה התוכניות שלך לעתיד עם Mantics של חצות?
א.מ: אנחנו עושים את הפרויקט הזה כי אנחנו חברים גדולים ויש לנו פיצוץ שעושה את זה. אנחנו רוצים להוציא מוזיקה שאנשים נהנים מהם, בכל מה שקשור לעתיד, אנחנו פשוט ממשיכים לעשות את מה שאנחנו עושים, ובתקווה שיותר אנשים יצליחו לזה, יהפכו לחלק ממנה ויגדלו להיות אוהדים של זה . עדיין נעשה זאת בלי קשר לכמה מעריצים שיש לנו, אך נשמח לראות את זה צומח לקהל גדול יותר.
KM: איך אתה מחדש את עצמך באופן יצירתי?
א.מ: אצל סטייסי ואני, כשאנחנו מתיישבים זה כמו התחדשות טבעית. אני לא יודע לתאר את זה מלבד שזה זרימה קבועה של רעיונות, צחוקים ועוד רעיונות ועוד צחוקים, בכל פעם שאנחנו נפגשים. בסופו של דבר אנחנו פשוט מעבירים את הכל ביחד וזה הופך להיות מגובש. זה באמת שיתוף פעולה ללא מאמץ.
