התקליטנים / המפיקים הללו ידועים באופן קולקטיבי כ"ג'יפסי ממוצע ", והם שותפים למוזיקה ובחיים. דני וג'וש יוצרים מוזיקה אלקטרונית זיהומית, אנרגטית, המושפעת ממוזיקת היפ הופ ומוזיקה מהבית. דיברתי עם דני על איך הם נפגשים, המוזיקה שהם יוצרים ולאן הם הולכים בעתיד.
ראיון עם דני מהציון הממוצע
קארל מאגי: ספר לי על איך הגיע צועני ממוצע?
דני: זה התחיל עם ג'וש (בן זוגי). הוא די.ג'יי מאז 2001, אז הוא היה בסצנה הרבה זמן. הוא התחיל ללכת למערות ואז התחיל לקדם את האירועים בעצמו. הוא די ידוע בוונקובר שהוא מקדם היפ הופ. הייתה לו כאן חברת הפקה משלו. הוא הציג הרבה מופעי היפ הופ עוד באותו היום, כך שהמוזיקה שלנו מושפעת מאוד מההיפ הופ היום. הוא היה חלק מכמה קבוצות די.ג'יי אחרות לפני שהוא ואני שיתפנו פעולה.
ג'וש ואני נפגשנו בקואצ'לה בשנת 2012 והפכנו לחברים גדולים. תמיד רציתי DJ בעצמי אבל הייתי עסוק מאוד בספורט ובבית ספר, כך שמעולם לא הרגשתי באמת שיש לי את הזמן לזה. אני בא ממשפחה מאוד מוזיקלית, כך שמוזיקה תמיד הייתה חלק גדול מחיי. לאבא שלי היו בעבר פטיפון והוא נהג כמובן לחתוך תערובות על הקסטה. הוא מנגן על האקורדיון, הגיטרה והמפוחית. השתמשתי בנגינה בסקסופון בעצמי, והייתי תמיד בסצנת המוזיקה - הולך לפסטיבלים ותכניות ותמיד האזנתי למוזיקה.
כשפגשתי את ג'וש היה לנו עניין משותף זה במוזיקה ואמרתי לו שאני באמת רוצה DJ. הוא אמר, "למה אתה לא? למה לא בחיים האלה? " היה לי את הרגע הזה בו אמרתי, "אתה יודע, אתה צודק! למה אני לא עושה את זה בחיים האלה? " ג'וש בסופו של דבר לימד אותי לדי ג'יי והיינו מעורבים רומנטית. באותה תקופה שמו של הדי.ג'יי היה ממוצע אזרח והוא דיבב אותי ניאון צועני. התחלנו לעבור קריירות סולו אבל כשהוא היה די ג'יי, לפעמים הוא נתן לי לבוא ולהפיל כמה שירים. בסופו של דבר פשוט החלטנו להקים צמד משלנו, אז מיזגנו את שני שמות הדי.ג'יי שלנו יחד ליצירת צועני ממוצעת.
KM: איך אתה ניגש למוזיקה שאתה עושה?
ד: הגישה שלנו להכנת מוזיקה מתפתחת תמיד. אנחנו ממש ירוקים בכל מה שקשור לייצור, אז אנחנו עדיין לומדים. אנו הופכים את הלימוד ברציפות לעדיפות גדולה באמת, אבל מבחינת גישה ספציפית אני לא בטוח שיש לנו את זה עדיין מתמצק. בדרך כלל אנו מתחילים במושג או רעיון כיצד אנו רוצים ששיר ישמע - יכול להיות מנגינה או באסליין או מדגם. בדרך כלל אנו מניחים קודם את התופים, אבל זה באמת תלוי במסלול.
אנו תמיד מבקשים מחברינו משוב. יש לנו טונות של חברים מפיקים באמת בוונקובר ומחוצה לה. אנו תמיד שולחים אליהם את המסלולים שלנו, מבקשים משוב ומקבלים אותם לעזור לנו, במיוחד עם הצד ההנדסי של הייצור. הדבר הגדול ביותר עבורנו הוא פשוט לשים את הזמן. כל יום אנחנו מתיישבים לעבוד על מוזיקה וכל יום ויום אנו לומדים יותר.
KM: מהן ההשפעות המוסיקליות שלך?
ד: שנינו גדלנו והאזנו להיפ הופ, אז אנחנו תמיד מקשיבים לדברים החדשים שיוצאים. אנחנו גם אובססיביים למוזיקת הבית ואנחנו מאזינים לכל הדברים למוזיקת הבית. אנו נכנסים למוזיקת האוס הכבדה יותר, אך אנו מקשיבים לכל סוג של מוזיקת בית. אחת ההשפעות הגדולות שלנו היא צוות הלילה בס: AC Slater, כלבים פלגמטיים, ו- Motive Wax אם נזכיר כמה. ישנם טונות של מפיקים אחרים, כמו כריס לורנצו ו- ILL PHIL ומותגי תקליטים שונים כמו Dirtybird או The Aint Bristol שאנו עוקבים אחריהם ומשפיעים עליהם גם כן.
KM: מה התרשמותך מסצינת המוזיקה בחוף המערבי של קנדה?
D: הסצינה בריאה וצומחת. לא חסר מוזיקאים מוכשרים. אני תמיד נדהם מכמה מפיקים, תקליטנים וקולנים שיש שם. דבר שאני מאוד אוהב בסצנת הפסטיבל בחוף המערבי הוא האווירה הקהילתית היפה. להרבה אנשים שזורקים פסטיבלים, כולל אני עצמי, זו עבודת אהבה; אתה באמת יכול לראות את התשוקה והאנרגיה שאנשים מכניסים לפסטיבלים. הסצינה גם באמת חשיבה קדימה. מבחינת קיימות סביבתית, הסכמה וצריכת תרופות אחראית. הסצינה ממש טרנספורמטיבית.
הקמנו לאחרונה פסטיבל חדש בשם Rise & Shine FamJam Fundraiser המתקיים בפמברטון לפני הספירה ב -2 וב -3 ביוני. זה פרויקט תשוקה עבורנו, אנו תורמים 100% מהתמורה למחנות קפטן קמה עלייה וברק. מחנות אלו מאפשרים לספורטאי נוער להמשיך את תשוקותיהם ולפתח מערך מיומנויות מעוגל היטב עם תכניות לימודים הבנויות במיוחד ליצירת איזון של אימוני ספורט מובחרים ומיומנויות חיים מקיפות.
זה באמת מגיע לי במעגל המלא, מהיותי אתלט בעצמי ועד לעבוד עם ספורטאים ברמה העילית כיועץ לביצועי נפש. אני רואה יותר מדי ילדים צעירים המנהלים חיים מאוד לא מאוזנים מכיוון שהם מקדישים את עצמם לספורט שלהם. זה נהדר ברמה אחת, אבל פחות משני אחוז מהם אכן יעשו מזה קריירה, כך שהם מוצאים עצמם אבודים וחסרים כישורי חיים חיוניים רבים. המחנות מדהימים, הם מביאים כל מיני אנשי מקצוע ומלמדים ילדים על מנהיגות, תקשורת, תזונה, עסקים - הם אפילו מכניסים תקליטנים ומראים לילדים האלה שיש עוד יצרי חיים שכדאי להמשיך.
KM: דברו על כמה מהאתגרים העומדים בפניכם בקריירה המוזיקלית שלכם.
D: האתגר הגדול ביותר שלנו כרגע הוא הזמן. לג'וש ואני שנינו משרות מלאות בצד. בדיוק סיימתי את התואר השני בפסיכולוגיית ספורט, אז אנחנו אנשים מאוד עסוקים. אנחנו עדיין מתעוררים כל בוקר ומייצרים מוזיקה או DJ. כשאנחנו חוזרים מהעבודה שלנו, אנחנו חוזרים לאולפן או לדי ג'יי. אחת המטרות הגדולות שלנו כרגע היא להוציא כמה שיותר מוזיקה ולקבל ניסיון רב ככל האפשר. אנחנו רוצים לעלות לשלב הבא ולהתחיל ליצור מוסיקה במשרה מלאה.
אתגר נוסף עבורנו הוא לייצר. בדיוק הוצאנו את ה- EP הראשון שלנו שנקרא On Yo Block! ב- Sheppard Records וזה עשה ממש טוב - עבר מספר 1 על מהדורות הבית העתידיות בביטפורט. פשוט לוקח לנו הרבה זמן לייצר מסלולים. אנו משחררים רצועה חדשה ב- 6 במרץ בשם I Wish. אנחנו עובדים על זה הרבה זמן ואנחנו ממש שמחים עם התברר, אבל זה תהליך איטי. השירה ב- I Wish נעשית על ידי שכנו, מייקל בלנק שנהג לכתוב ולשיר עבור להקת הפופ Soul Decision, הקול שלו מדהים! אין קיצורי דרך למצוינות. זה כן לוקח מסירות והכנת שעות אלה, אך לפעמים הבעיה היא למצוא את השעות האלה.
KM: מה התוכניות שלך לעתיד של צועני ממוצע?
ד: כרגע אנו עובדים על הפקת האלבום הראשון שלנו שייצא בסתיו הבא. זה הסיפור של צועני ממוצע. זה אלבום בן שבעה רצועות וכל רצועה היא על רגעים מרכזיים בחיינו יחד. כאמור, קדימה, אנחנו באמת עובדים לקראת יצירת מוזיקה במשרה מלאה. אנחנו רק רוצים לטייל בעולם וליצור ולהופיע מוסיקה.
KM: איך אתה שומר על סוללות היצירה שלך טעונות?
ד: אני לא חושב שאי פעם הייתה לנו בעיה ביצירתיות. לשנינו יחד יש מאגר אינסופי של יצירה, אך אנו אכן מקשיבים למוזיקה שתדלק את היצירתיות שלנו. מוזיקה היא אחת הדרכים הטובות ביותר לעורר רגש ולהביא את מיצי היצירה. אנחנו אוהבים ללכת להופעות ופסטיבלים כדי להאזין למוזיקה של אנשים אחרים.
דבר אחד שגורם לנו להיות יצירתיים ומונעים זה התכנון שאנחנו עושים. בכל יום ראשון אנו יושבים ועושים הגדרת יעדים. קבענו לעצמנו משימות לשבוע ואנחנו בודקים את יום ראשון שלאחר מכן. בכל פעם שאנחנו עושים זאת אנו מגלים רעיון חדש. לדוגמא, בפעם האחרונה שעשינו זאת, הגענו עם קונספט חדש למסלול.
יש לנו גם לוח חזון - או ליתר דיוק, קיר ראייה בחדר השינה שלנו הכולל תמונות של כל הפסטיבלים / מקומות שאנחנו רוצים לשחק וכל הנגנים והתוויות שהעניקו לנו השראה כמו גם היעדים שלנו ומפת המקומות שיחקנו ובמקומות בהם אנו מתכננים לשחק בכל רחבי העולם. זה הדבר האחרון שאנחנו רואים לפני השינה והדבר הראשון שאנחנו רואים כל בוקר. זה סופר מניעה, במיוחד כשאנחנו זוכים לראות את החזונות שלנו נכנסים לידי ביטוי!
