כשדיברתי עם לויס גילספי בטלפון, היא אמרה לי שמוזיקה תמיד הייתה חלק בלתי נפרד מחייה. היא מסבירה, "ניסיתי למצוא עבודות אחרות ולעשות דברים אחרים, אבל המשכתי לחזור למוזיקה. החלטתי ללמוד רשמית מוזיקה כשהייתי קצת יותר מבוגרת, אז הלכתי למכללה למוזיקה. המשכתי לכתוב שירים ולשיר. באותה תקופה קיבלתי עבודה קבועה עם אמנים במניטובה לבריאות. זה מביא מוסיקה להגדרות הבריאות. אני שר ומשחק במסדרונות בית חולים ובאזורי המתנה. זו הייתה עבודה קבועה הרבה מאוד זמן. "
האלבום הראשון שלה הוקלט בשנת 2005 כמאמץ עקרוני של אולפן הבית של חבר. לויס אומר, "האלבום הזה היה סוג של הצלחה בכך שעשיתי את זה ולמדתי המון. עשיתי קצת משחק סביב וקידמתי את התקליט. למדתי הרבה על קידום ושיווק בכך. המשכתי לכתוב ויצרתי קשרים בקהילת המוסיקה. "
בשנת 2010 לויס הגישה בקשה וקיבלה מענק לביצוע הדגמה מקולנוע ומוזיקה של מניטובה. היא יצרה קשר עם אחד המפיקים המבוקשים ביותר של וויניפג, מוריי פולבר, כדי לעזור לה להקליט את ההדגמות. היא אומרת, "עשיתי כמה שירי הדגמה וקיבלתי מענק FACTOR לעשות סינגל. עשיתי קצת קידום סביב זה. החלטתי שאני הולך לעשות אלבום באורך מלא. רציתי שזה יהיה באמת מקצועי. "
לויס מסכם, "כשהחלטתי להקליט הסתבכויות, היה לי חזון ספציפי בראש. בשלב זה סיימתי מענקים. לא רציתי לעשות אותם יותר כי הם הרחיקו את הזמן היצירתי שלי. מימנתי את האלבום בעצמי וזה לקח 5 שנים. חסכתי כסף, עשיתי כמה קניות במימון. הוצאתי את האלבום במרץ 2017. "
כותבי שירים טובים מכל הפסים הם מקור השראה עיקרי עבורה. לויס אומר, "ג'וני מיטשל הוא כותב שירים מבריק. אני שואב גם מליאונרד כהן. בז'אנר הפופ הם משיגים כמה סופרים בחדר והם משתפים פעולה בשיר. אני מוצאת שזו דרך מעוררת השראה באמת לכתוב. אני לומד הרבה מנגינות סיה ברגע זה. אני חושב שהיא סופרת מבריקה. אני שואב השראה רבה מרעיון הכתיבה המשותפת. זה מוציא אותך מהשיר שלך כותב שורות ומעמיד נקודת מבט שונה על הדברים. "
הסיפורים האישיים של האנשים הם מקור השראה עיקרי למילים של לויס. היא אומרת, "אני מהסופרים האלה שיושבת בבתי קפה ושומעת שיחות של אנשים אחרים. אני מוצא את הסיפורים של אנשים ממש מרתקים, כך שלעיתים קרובות אשמע קטעי שיחות, חושב על ליריקה ואכתוב את זה. אם אני מקשיב לפודקאסטים או צופה בעדכוני חדשות עוברים דברים גם זה. "
התוכן הרגשי של שיריה הוא היבט חזק נוסף של הכתיבה עבורה. לויס אומר, "יש קשר רגשי לכל מה שקורה בעולם ובחייהם של אנשים. אני נוטה לכתוב מבחינה טבעית. אני נכנס לשכבות הרגשיות של הדברים. "
אלבומו האחרון של Lois Entanglements הוא בחינת סוגים רבים ושונים של מערכות יחסים אנושיות. היא אומרת, "לא היה לי חזון ברור מה יהיה האלבום עד שהשירים יתכנסו. הבנתי שכל השירים הם מנקודות מבט של נשים ושכולם עוסקים בזוגיות, אבל לא רק על מערכות היחסים הרומנטיות האופייניות. הסתכלתי גם על מערכות יחסים בין הורים וחברויות. "
ישנם הרבה אתגרים עבור מוזיקאים עצמאיים. לויס מציין, "כשהתחלתי ליצור את התקליטור, כבר ידעתי שמכירות התקליטורים נמצאים בירידה. חמש שנים אחר כך, אנשים פשוט לא קונים תקליטורים יותר, הם זורמים עכשיו. אמנם יש לי דברים באתרי סטרימינג, הסיכום הוא די קטן. לא מכאן באה פרנסתי. אני מבצע הרבה הופעות סולו כי יש מעט תקורה. אני לא פונה לקהל של 20 ומשהו, בעיקר הוא בן 35 ומעלה. דמוגרפיה זו עדיין קונה תקליטורים, במיוחד אם אתה מופיע בשידור חי. "
אתגר נוסף הייחודי לשוק וויניפג הוא היעדר מקומות בינוניים בעיניי לויס. היא מוסיפה, "רבים מהמקומות נסגרו, במיוחד מקומות בגודל בינוני שהם חדרי האזנה. זו עיר קטנה יותר כך שיש יותר תחרות על מקומות לשחק בהם ועל תשומת לב הקהל. "
בצד הבהיר, היא אומרת שהיא התחילה לעשות קונצרטים ביתיים יותר. לויס מרחיב, "אמנים רבים בז'אנר האקוסטי עושים קונצרטים ביתיים. זו דרך נהדרת להכיר אנשים שמתעניינים במוזיקה שלך ולמכור את המוצר שלך. "
באופן כללי לויס די שמח לבסיס בוויניפג. היא מסבירה, "וויניפג גדושה בכישרון מדהים. יש כל כך הרבה סופרים, נגנים וקולנים מוכשרים. חייתי כאן כל חיי ותמיד הייתה בו סצנת מוזיקה משגשגת שהיא נהדרת. זה בסיס ביתי טוב למוזיקאי מכיוון שאתה יכול להרשות לעצמך לגור כאן ואתה יכול להרשות לעצמך להמשיך לכתוב, לנגן ולעשות דברים שאתה צריך שיהיו לך שבע עבודות לעשות בעיר גדולה יותר. "
לעת עתה, היא שומרת על תוכניות עתידיות צנועות, תוך שהיא משלמת את עלות ביצוע ההסתבכויות . לויס אומר, "רציתי להעסיק מוזיקאים גדולים באמת. רציתי לתמוך בנגנים העובדים בעיר וזה עולה כסף. רציתי לשלם להם את מה שהם היו שווים ולקבל את השחקנים הטובים ביותר! "
היא מוסיפה, "אני בונה חשבון מוסיקה. רציתי לתדלק את זה כדי שאוכל לחשוב על סיור קטן. לא הייתי עושה יותר מ 12 תאריכים. נכון לעכשיו אני עדיין מקדם מקומי. "
בסופו של דבר לויס רוצה להכין אלבום נוסף שמתעמק בביטוי האמנותי שלה. היא אומרת, "אני רוצה לעשות אלבום שחוקר רעיונות לולאה ורעיונות אחרים. בליבה שלי אני עדיין מבצע עממי / שורשי אקוסטי אבל הייתי רוצה לשלב אלמנטים של טכנולוגיה. "
ישנם מספר דברים שונים בהם היא משתמשת כדי להטעין את הסוללות היצירתיות שלה. לויס אומר, "אני מוצא ששינוי בסביבה עוזר. וויניפג טוב לזה בגלל השינוי בעונות השנה. אני עושה הרבה הליכה וכאן באים אלי מילות שירים ורעיונות. אני גם הולך לראות הופעות חיות כשאפשר. ההגעה לראות מוזיקה חיה טובה מזכירה לי למה אני עושה את זה. אם אני הולך לראות מוזיקאי ומתרגש, זה באמת מעורר אותי. "
