הסינתזיזם של גרגורי קלמנט ג'וניור הוא אלבום שלוקח את המאזין למסע דרך הקוסמוס. סינתוסים מתכיים, נוצצים ולעיתים קרחניים מרצדים ורוקדים על רקע של בס עמוק מאוד ופעימות פעימות של מקצבי תוף מורכבים זה בזה, יוצרים תחושה של תנועה על אותם מרחקים גדולים ונופי חלל עוצרי נשימה.
אחד ההיבטים החזקים ביותר בסינתזה צריך להיות התופים וזה לא מפתיע. הכלי הראשון של גרגורי היה התופים והחוזק והשונות של המקצבים בהם הוא משתמש באלבום זה בהחלט מוסיף לערעור השמיעתי של המוזיקה. הוא משלב את אותם פעימות מגוונות ועוצמתיות עם בס שהוא קוסמי בפרופורציות. יש כאן משקל, עומק ועוצמה כאלה לבס שתורם לתחושה של מעבר לאורך המרחקים העצומים והנופים המדהימים של היקום.
היבט משכנע נוסף באלבום הוא יצירת הסינטה המבהיקה, לפעמים הקפואה. גרגורי משתמש במגוון סינתוסים שיש בהם צלילים מתכתיים, מצ'ימרים ומנצנצים המעוררים את האור הקר של הכוכבים על רקע הקטיפה של החלל. האופן שבו הסינתזיזם מסוגל לייצר תמונות קוסמיות הוא דברים עוצמתיים ומשכנעים. בהחלט נהניתי מהמסע עליו לקח אותי.
סינתזה הוא אלבום העושה שימוש חדשני בתכונות הסינתוסים ובאופן שבו הם מתקשרים עם אלמנטים מוזיקליים אחרים. נהנתי מכך שגרגורי מעוניין להרחיב את מה שאפשר לעשות עם מוזיקת סינטיס עכשווית באלבום הזה ולהסתעף לכיוון אחר.
עכשיו אפרט את המסלולים על הסינתזה שאני הכי נהנתי בהם ואעבור את הסיבות שבגללן הם כל כך משכנעים אותי.
"הרסני" נפתח במקהלה צפופה של סינתוסים בהירים שמרגישים עזים ושזורים זה בזה באיכות אינטנסיבית. אחת חתימות התופף החזקות של גרגורי רועמת מתחת לצבירת הצליל הגוברת שפורצת לקו מקלדת עדין ועדין. הדופק והדופק של התופים הכבדים ממשיך להכות פעימה קצבית מאחורי הסינתוסים הצפופים. רצועה זו יוצרת תחושה של אירועים אסטרונומיים ענקיים ממש שמתגלים מול המאזין. סוג ההרס שעליו מדבר הרצועה הזו הוא משהו בסולם הכוכבים ויש תחושה מנצחת למדי על הצליל של הרצועה המשקף כוח כה בלתי ניתן לשינוי.
קו סינתיס משתנה ומקפיץ הוא הפתח ל"כוכבי לכת לא מזוהים. " הקו הסינתטי הנודד הזה רוקד את משקלו של הבס שנכנס למילוי הרצועה ומגובה על ידי צליל התיפוף הסולידי של גרגורי. מסלול זה מייצר תמונות של פתיחות עצומה כאשר אותו סינתוס צונח ממשיך להבהב לאורך הצליל הגדול והנפוץ של אלמנטים הגיבוי.
קו סינתיס עופרת חדש מתפתל מנוגן על סינתיס נשמע ממוחשב. מתוך מה שנראה כאוס, מגיע המבנה כאשר האלמנטים השונים של המסלול משתלבים זה בזה ויוצרים תחושה של אנרגיה ותנועה. יש תחושה של התרגשות ואני יכול לדמיין לעוף על פני "כוכבי הלכת הלא-מזוהים" עם התפתחות המסילה.
"אפלות היקום" מתחיל בסינתוסים גבוהים כמעט ושבירים שמבהבים אך מסלול זה מוגדר על ידי עוצמת הבס ועומקו שמתחיל לזרום ללא הפסקה אל הרצועה. יש גם מה שנשמע כמו נהמת גיטרה חשמלית שמעורבבת עם הבס ההוא וכמובן תופי החתימה המגדירים את הצליל של האלבום הזה כל כך חזק. המשקל העצום של האלמנטים הסוניים שמאחורי מסלול זה הוא חזק. מתוך המשקל הזה, תווי הסינטיס הגבוהים יותר עולים, ועדיין מרגישים מעט קטנים לעומת צליל הבס כאן. יש תחושה מעוררת את חושך המרחב האינטנסיבי שממנו יוצאים הבזקי אור קטנים ובהירים כשהם עוברים לידם.
סינתוסים נסחפים ואווריריים נוגעים קל ברקע הרחב והפתוח של "רובוטים מתקדמים." סינתוסים גבוהים ומתנדנדים רוקדים מעל הבסיס הנשמע הפתוח ואז פעימות התוף האגרגניות מתגלגלות פנימה כשהסינתוסים הגבוהים קופצים ומהבהבים. למסלול זה יש תחושה דחופה הניתנת על ידי התופים שדוחפים הלאה עד להופעת התבנית הסינתטית. יש קטע מנוגד עם תווים לפסנתר שמרגישים אתריים בניגוד לתופים הארועים. הסיבה שהמסלול הזה הכריח אותי הייתה הניגודיות בין אותם סינטוסים גבוהים עדינים יחסית למשקל התופים והבס שמתחתם. זה יצר אנרגיה מגניבה למסלול כדי להיות בטוח.
"Cybernetic" מתחיל בסינטטי מצודד ומנצנצים שעפים מעל שוטפי הצליל העדינים שנסחפים לאתרי. דפוס הסינטיס המנצנץ והמתנודד אינו מיושב לחלוטין ויש פעימות נהיגה קבועות יחד עם מבול של צליל שמתפשט מתחתיו בצורה גסה יותר. הניגודיות של אותם פעמוני סינטיס מבריקים והחלק העמוק יותר של המסלול שוב אינטנסיבי. זהו מסלול שיש לו איום מאיים שמתגלה כשממשיך. התופים, הבס ואותו צליל אגרסיבי של צליל מעניקים תחושת איום ואילו הסינתיס הגבוה מרגיש יותר ויותר פצע חזק ומלא אנרגיה עצבנית ככל שהמסלול מתקדם.
בהחלט אהבתי איך גרגורי קלמנט ג'וניור הצליח ליצור את התחושה הזו במוזיקה.
אני חייב לומר שהסינתזיזם היה אלבום שהעביר אותי למסע שהיה ייחודי ועוצמתי. הדרכים בהן כל הסינטציות, התופים והבס מתקיימים יחדיו, היו יחודיות והניבו גישה חדשנית למוזיקת הסינטיס המודרנית. אני מקווה שגרגורי קלמנט ג'וניור ממשיך לדחוף קדימה ולעשות את המוזיקה האישית מאוד שלו על מוזיקת סינטיס.
