פרנצ'י הוא מפיק מוסיקה אלקטרונית ברזילאית מוכשרת. הסינגל האחרון שלו, "Victorious", מציג זמר / ליריקן מוכשר לא פחות בדמות אנטון ויק. זהו שיר על לחימה כנגד סיכויים כבדים והמשך מאבק, לא משנה המכשולים העומדים בדרך.
לוח הצליל בו משתמש פראנצ'י באלבום זה נשלט על ידי גלי סינטיס ובוס פועמים המעוגנים על ידי תופים מכה קשה שדופקים את המוזיקה. אני אוהב את הדרך בה משולבים הצלילים הקשים עם הזרימה הסינתטית על Victorious. סולו הגיטרה המיילל והנהום שחתך את המסלול היה גם אלמנט שמאוד נהנתי ממנו.
הקול של אנטון ויק הוא רגשי וחזק, נושא בקלות את שאר האלמנטים המוסיקליים בכדי להעביר את השירה בכוח ובשכנוע. התרשמתי מהתחושה שהוא הצליח לעבוד במילים עם יכולות השירה שלו. הקול שלו באמת העניק לוויקטוריאן את היתרון הנוסף שהוא היה זקוק לו. נוסף על כך, הוא היה כותב השירים ועיצב את מילות השירים שעשויים היטב.
זהו שיר על לחימה כנגד הסיכויים הכבדים ועדיין להתמיד. הקול הרגשי של אנטון ויק הוא חזק כשהוא שר, "הפסדתי את הקרב / לא היה לי הרבה מה להילחם איתו / לא אוותר." קיימת התרסה במילים כמו "הם חשבו שסיימתי / כשקברו אותי / אני מחפשת את דרכי החוצה, מחוץ לעיר הזאת."
המסר הזה של לחימה ולעולם לא לוותר ממשיך עם "מצאתי אושר דרך הכאב / יש לי אש בעורקי / גורל נותן את דרכי" וממשיך במקהלה של "אנחנו לא נלך משם / כי אנחנו לא רוצים את אותו דבר / אנחנו לא חשים כאב. "
ככל שהשיר מתקדם המסר הופך שאנשים העומדים יחדיו יכולים לנצח ושצריך לעמוד עם צד והצד הזה צריך לעמוד איתם באמצע קרבות שנלחמים.
Victorious משלב אלמנטים מוזיקליים חזקים עם מילים שיש להם מסר להעביר וקולו של אנטון ויק מהמעלה הראשונה מסוגל לעמוד לצד מילות המילים שלו והמוזיקה של פראנצ'י כדי להעביר את המסר הזה בקול רם וברור.
