התכונה באלבום Synth Ranger של Dynamite Stranger שבולט בעיניי ביותר היא הגישה הייחודית שלו לצלילי הסינטיס המשמשים. קיימת איכות זוויתית וממוחשבת לצלילים הפועלת בניגוד לאופי החם יותר של מוזיקת סינטיס אנלוגית רבה (גם אם האפקט האנלוגי נוצר אך ורק ב- DAW). היו בו אלמנטים שסיפרו סיפור אם כי יותר רופפים זה בזה. סיפורו של הסיינג ריינג'ר הוא סיפור שמקיף סדרת אלמנטים מעניינים.
הגישה של דינמיט סטריינגר למנגינה בסינת ריינג'ר היא מעניינת. ללחנים שלו יש איכות נודדת, אלתור ותחושה דיגיטאלית מאוד באמצעות צליל סינטיס מסוים שיש לו גם צליל קצוות חד. אופי ההיי-טק של דמות הסינטה ריינג'ר עצמו משתקף על ידי סינתיס עופרת נשמע ממוחשב באופן דומה. זה צליל שלא שמעתי לעתים קרובות מדי באלבומי סינטיס בזמן האחרון.
אלמנט נוסף באלבום הזה שמסקרן אותי היה השכבה שדינמיט סטריינגר עשה. הרצועות שלו בונות לעתים קרובות שכבה על שכבת צליל, הופכות צפופות ומורכבות יותר ככל שהן מתפתחות. יש לא מעט דפוסים שזורים זה בזה של בס, תופים, סינטיס וכריות ורגעים שבהם כולם מצטלבים זה בזה. יש כאלה שאולי ימצאו את הצליל הזה מעט עמוס, אבל לא אכפת לי למוזיקה שיש בה הרבה רגעים של רובד והרמוני שנוצרו על ידי שילוב של אלמנטים מוזיקליים.
אני על הגדר על החלקים המדוברים בהם השתמש Dynamite Stranger בסינת טווח r. אני לא בטוח שהוא היה זקוק להם כי אני חושב שהסיפור מתפתח די טוב רק דרך המוזיקה, אבל הם בהחלט לא היו משהו שהתנגדתי אליו בחריפות. הדבר היחיד שהם עושים טוב הוא לבסס את התכונות הנועזות והפרוחות של הדמות סינטה ריינג'ר. לא נשארתי ללא ספק מי הוא היה.
Rewind הוא הרצועה היחידה עם שירה באלבום וזה משהו שמאוד שמחתי לשמוע. היה לזה איכות מהנה ופרגית, ואני חושב שהסיוטים והסיוטים הקוליים של ניאון לשיר באמת פגעו בתחושת הסינטפופ הזו ממש על הראש. המילים האלה, "אתה גורם לי לרצות אחורה, לחזור ולחזור / תינוק כל האהבה שלך היא מוזיקה בשבילי" פשוט היכו במקום כשמדובר ביצירת תחושת שירי אהבה סינטפופ.
האיכות האחרת בה נהנתי בסינת 'ריינג'ר הייתה ההפקה. יש לו תחושה פתוחה והמרווחות של נוף הצלילים מאפשרת לשמוע את הצליל הסינתטי הממוחשב הזה במלואו, תחושה טכנולוגית וקרה יותר.
כעת אנו מגיעים לחלק של הסקירה שלי שם אני ארוץ את המסילה ב- Synth Ranger שהיו בולטים עבורי ואסביר את האלמנטים שגרמו להם להתבלט כמו שהם עשו.
"עמדת הקוטב" מנגינה סינתטית זוויתית וקופצנית מעל חריץ בס ותוף חלק. אנו מקבלים קו סינטיס סולוטי ונודד שמתפתל ומטלטל. זהו קו מלודי מורכב מאוד שמרגיש די זוויתי. לרצועה יש צליל עמוס מאוד ומלא, כאשר כל השכבות השונות נעות יחד. למנגינה העיקרית בהחלט יש תכונה של הנעה שמוסיפה לתחושה של מירוץ מהיר.
קולות לוחות הבקרה והציוד פותחים את "אל תוך האפס". זהו מסלול המציג את המתקן של Dynamite Stranger עם יצירת מסלולים שיש להם תחושה של אנרגיה מופעלת. הוא משלב תנועה רבה במוזיקה ובין קווי ניגון ממוחשבים לייצור רצועות עם כוח עצבני בתוכם. יש לי תחושה שיש השפעה מסוימת של ג'אז על הלחנים האלתור והסולו שלו.
"מימדים" מכילים פעימות בס סינטיסיות כבדות וגרגורות וקרציות קבועות של קצב תוף. הקצב מוצק ומתעקש יחד עם קו הסינטיס הראשי הפרוע הזה. יש לו תחושה מאוד חופשית ומלאת אנרגיה כאשר היא עוברת על פני המסלול. יש כאן תערובת מסקרנת של אור וחושך וללחן יש תחושה זו של נטישה פראית אליו.
ישנן איכויות באלבום Synth Ranger של Dynamite Ranger המייחדות אותו מסגנונות מסורתיים יותר של גלי סינתוס וז'אנרים קשורים, במיוחד מהתחושה הטכנולוגית, הממוחשבת ביותר והזוויתיות של המלודיות, כמו גם התכונות האלתור שלהם. אני אוהב שהוא מוכן לנקוט בגישה אחרת וגם להתכופף לרעיון המוזיקה כנרטיב באופיו. סיפור סיפורים הוא אחת הסיבות לכך שאני נהנה מאוד ממה שמפיק #synthfam. נקווה ש- Dynamite Stranger ממשיך לספר לנו סיפורים על מהדורות עתידיות.
