סיפורים עצובים ממוזיקה קלאסית

הנרי פרסל ומוזיקת ​​הלוויה למלכה מרי - צעדה איטית

לאחר התפטרותו של ג'ון בלו בשנת 1680, פרסל (רק בן 22) עלה לתפקיד האורגניסט במנזר ווסטמינסטר. זה היה פוסט המוזיקה היוקרתי ביותר באנגליה. שנתיים לאחר מכן הוא קיבל את תפקיד האורגן בארגון הקפלה רויאל במקביל. המינויים דרשו ממנו לכתוב גם מוסיקה קדושה וגם מוסיקה לאירועים בבית המלוכה. כאשר המלכה מרי השנייה, אשתו של ויליאם השלישי (איתה הייתה לה חזרות משותפת), נפטרה מאבעבועות שחורות בסוף 1694, פרסל כתבה את המוזיקה להלווייתה.

המוזיקה חגיגית כמו שאפשר היה לדמיין. היא נפתחת באגזוזיות, עם אקורדים מפליז המסמנים את קצב הצעדה האיטי, המצווה על דממה מוחלטת מהנוכחים. זו מוזיקה לגרום לך לשים לב ולהקדיש לה את כל תשומת הלב.

האקורדים המפוארים נמשכים, מצלצלים במקום פעמונים. המלכה מרי מועברת על ידי נושאי החצוצרות לעבר היצרנית שלה, לסירוגין תוף סולו חזק והדוק. המוות כורע.

ככל שעוברים המוזיקה, סולו התופים הופך ליותר מקושט ומעלה את המתח כשהוא מניע את המוזיקה עד לאקורד הסופי הקודר. אוסטרלי וגרנדיוזי, זו מוזיקה שמתאימה להלווייתו של מלך.

בתוך שנים עשר חודשים, פרסל היה גם מת (בן 35 בלבד) והמוזיקה שלו למלכה המנוחה הושמעה בהלווייתו שלו ב- 21 בנובמבר 1695. ¹

הנרי פרסל. מוזיקת ​​הלוויה למלכה מרי

שמועות הסתובבו על מותו בטרם עת של פרסל, והצמידו אותו באכזריות לאשתו שנעלתה אותו מחוץ לבית אחרי לילה בתיאטרון וגרמה לו לתפוס צינה קטלנית. המיתוס סביב שעותיו האחרונות של פרסל נותר מאות שנים למרות שאין בו שום בסיס.

ביזט ואחת האופרות החביבות בעולם: כרמן

הסיפור היה יותר מדי לציבור הצרפתי. על הבמה עמדה אישה מרוחקת חופשית, שאף גבר לא יעבור עליה, מעורבת בעולם התחתון של המהמרים והמבריחים. גרוע מכך היא עודדה את אהובה המאוהב, דון חוזה, לנטוש את הצבא ולהצטרף לחבריה הבלתי מעורערים, למרות שהוא ידע שלעולם לא יצליח להיאחז בה. אסקמילו, המוביל, חיכה בכנפיים כדי להחליף אותו במיטתה. דון חוזה הקנאי בטירוף הרג את כרמן הלועגת יותר מאשר לקבל שהיא עוברת למישהו אחר.

כמה חבל שהמוזיקה לאנושיות האופרה ביותר הזו לא זכתה להערכה בבכורה אם כי לחלק מהמלחינים בקהל היו הערות חיוביות להעיר, אך בהחלט לא את כולם.

מהברים הראשונים אבדון מתקרב מרחף כמו ענן שחור מעל בור התזמורת. כרמן עם שפע המנגינות הבלתי נשכחות ובלתי נשכח להפליא הפכה לאחת החביבות על כל הזמנים בקרב שוחרי אופרה ומארגני עריותיו. אפילו מחליקים על הקרח אוהבים לבחור בכרמן לרקוד.

ביזת מעולם לא ידעה את ההצלחה שהיא תשיג. "אני צופה פלופ מוגדר וחסר תקווה", אמר. הוא נפל בייאוש ונפטר שלושה חודשים לאחר הכישלון לכאורה בערב הפתיחה של אי ספיקת לב. הוא היה בן שלושים ושש. בתוך שנה הייתה כרמן להיט. ²

ביזט. הפתיחה לכרמן. בית האופרה המלכותי. זובין מהטה

אלבן ברג. קונצ'רטו לכינור

הכותרת מסכמת עבודה זו: 'לזכרו של מלאך'.

המלאך המדובר היה מנוון גרופיוס, בתו בת השמונה-עשרה של האדריכל וולטר גרופיוס שהיה מעורב רבות בתנועת הבאוהאוס, ואשתו עלמה, שנשואה לשעבר לגוסטב מאהלר.

מנוון, בתו השלישית של עלמה נפטרה מפוליו בשנת 1935 לאחר שחלתה במחלה בטיול בוונציה. היא נותרה משותקת לחלוטין אך בסופו של דבר חזרה לשימוש כלשהו בזרועותיה ובידיה. טיפול נוסף, עם זאת, כולל סיבוכי רנטגן שגורם לסיבוכים קטלניים באיברים.

ברג, שהיה מקורב למנון - אשתו הלנה שמרה על תצלום שלה ליד מיטתה - כבר כתב חלק מהקונצ'רטו בזמן מותה וסיים אותו זמן לא רב לאחר מכן. ³

ישנן שתי תנועות ולא השלוש הרגילות, ברור שלברג לא היה את הבטן לקראת סיום פעימות סוער והביא את היצירה לקרבה מושתקת, תוך ציטוט מקהלת הרפלקטיבים המפורסמת של באך Es Ist Genug (מספיק) מאחת הקנטטות שלו כ המנון הלוויה לילדה המתה, ואילו הכינור שוזר מלודי נגינה אבלים מעל הדף. העיסוק של התנועה השנייה בתמותה מתעצם על ידי שילובו של שיר עממי קורינתי, המלים המזכירות מוות וישועה.

באופן יוצא דופן עבור קומפוזיציה העושה שימוש בטכניקת שנים-עשר הטונים המביאה כמעט תמיד לצליל אטונלי, הקונצ'רטו לכינור של ברג הוא לירי ביותר ומונח בהרמוניה קונבנציונאלית. ברג מסדר בחוכמה את שתים-עשרה התווים בסדרה של שלושה אקורדים חופפים עם תווים, G Minor, D Major, A minor ו- E major, התו העליון של כל אקורד מהווה את התו התחתון של הבא. התווים האחרונים של הסדרה יוצרים סולם טונים שלם עם ארבעה תווים, המוכר גם לאוזן המערבית. הקו המהונדס להפליא הזה מרחף בין זיכרונות קטנים ומשניים, מרירים-מתוקים, זיכרונות של אינדיביד אהוב שנקצר בראשו ובייסוריו של מעבריה בטרם עת.

זה היה מלחין בעל רגישות אדירה שעדיין היה מסוגל להיות נאמן לסולידריות שלו עם שאר המלחינים של בית הספר הווינאי השני, כולם תומכי מערכת השניים-עשר הערות הרדיקליות.

קונצ'רט כינור ברג שגילם פרנץ פיטר צימרמן

אריאגה: קיצור חיים מתבגרים

הוא כונה 'המוצרט הספרדי' אך מעולם לא מימש את הפוטנציאל שלו, חייו קיצרו בסוף שנות העשרה שלו.

נולד בחואן קריסוסטומו ג'ייקובו אנטוניו א אריאגה, הוא נולד בבילבאו, ספרד, בשנת 1806. באופן לא יאומן עם מותו בטרם עת בפריס, הוא כבר כתב אופרה בשם 'העבד המאושר' והיה בו עלתה בהצלחה עד גיל ארבע עשרה.

לכל הדעות הוא היה דבר פלא בכינור ונשלח לקונסרוורטואר בפריס על ידי אביו וכלל את לימוד הקומפוזיציה. עד שמונה עשרה היה קשור בקונסרבטוריון כעוזר פרופסור.

ארייאגה נפטר בשנה שלאחר מכן, 1826, משחפת, והותיר אחריו כעשרים וחמש יצירות הכוללות סימפוניה, מאט סטבט, שלוש רביעיות מיתרים, שהראשונה בהן כתב בן תשע, ומוזיקה קאמרית ותזמורתית אחרת.

הוא גם לא התבייש להשתכשך במכשירים לא מוכרים: אחת מיצירותיו הקאמריות שקלע לאוסף הלא מוכר של רביעיית המיתרים, החצוצרה, הגיטרה, הקונטרבס והפסנתר. מבחינה סגנונית הוא משלב טאנג ספרדי בעולם המעבר בין התקופות הקלאסית והרומנטית, מוזיקה מקסימה ואלגנטית לסלונים ואולמות המוסיקה של היום.

כישרון קיצר באכזריות, אריאגה כנראה היה ממשיך להלחין באותה קצב במהירות אולי כדי להתמודד עם שוברט. כשאתה חושב כמה חולה הוא בטח היה מדהים נשארנו עם כמותנו. ⁴

סימפוניה של אריגה בסימפוניה הסימפונית של גליציה. ישו לופז קובוס

כשהוא גאה בבנם הבאסקי, התיאטרו אריאגה בבילבאו נקרא לכבודו. הוא מופיע בצורה בולטת במהלך פסטיבל אוגוסט השנתי בעיר.

קונצ'רטו של דבוראק צ'לו: זיכרונות של אהבה אבודה

בשנות העשרים המוקדמות לחייו, המלחין צ'ק דבוז'ק הוכה על ידי תלמידו לפסנתר ז'וזפינה סרנקובה, בתו של צורף, אך התקדמותו לא התקבלה בברכה והיא התחתנה עם הרוזן ווקלב קוניק.

שנים רבות לאחר מכן דבוז'ק נישא לאחותה הצעירה של ג'וזפינה אנה, היא נגד אישור אביה, ככל הנראה בנימוק שדבוראק לא היה יציב כלכלית. את הכנסותיו מנגינת ויולה בתיאטראות היה צורך להשלים על ידי שיעורים פרטיים.

עם זאת, הוא נשאר מחבב את גיסתו, והוא ואנה קנו בית ליד הטירה בה התגוררה בויסוקה וא פריבאמי. כשנודע לו על מחלתה הוא רק התחיל לחבר את הקונצ'רטו הצ'לו שלו וסיים אותו כעבור שלושה חודשים. הוא כלל מחווה לה בסיום סוף התנועה האחרונה על ידי הכנסת לחן עממי חולמני, עזוב את לבד, שאהבה לשיר. ⁵ לוהק בצורה של דואט לכינור סולו וצ'לו הוא מפריש נוסטלגיה ועובר מהורהר למשהו שלא היה מעולם.

הקונצ'רטו הפך לאחד מעמודי התווך האהובים ברפרטואר הצ'לו ולעיתים קרובות יחד עם קונצ'רטו אלגר להקלטות.

קונצ'רטו צ'לו של דבוראק צ'לו. יו יו

דבוראק ראה בצ'לו החלש מדי בסאונד מכלי סולו. רק כששמע קונצ'רטו צ'לו של ויקטור הרברט, הוא שינה את דעתו והתחיל להלחין אחד בעצמו.

האופרה האחרונה של וובר

כאשר האופרה המלכותית בקונברנט גארדן הציעה לוובר ועדה להלחין ולהפיק אופרה, אוברון וובר סבל מהשלבים המתקדמים של שחפת.

למרות שהוא חולה קשה, ובר בכל זאת קיבל את הנציבות, כשהוא נוסע מגרמניה ללונדון כדי להשלים את העבודות ולפקח על החזרות, ואפילו ללמוד אנגלית. כשהוא מודע לתמותה הממשמש ובא, רצה להשאיר הכנסה לאשתו ולילדיו לאחר מותו.

הוא ערך את ההופעה הראשונה ב- 12 באפריל 1826 ואת שתים-עשרה ההופעות הנוספות לפי חוזהו. הוא מעולם לא חזר לביתו ונפטר בלונדון בין הלילה ב 4-5 ליוני בגיל שלושים ותשע. זה מה שאתה מכנה מסירות למשפחה שלך. ⁶

לקריאה על תקלות נוספות במוזיקה קלאסית לחצו על הקישור.

וובר Overture לאוברון. אוסלה הפילהרמונית מאריס ג'נסונס

מורכבות העלילה פירושה שאוברון אינו מבוים לעתים קרובות, אך הפתיחה המענגת נותרה בחירה פופולרית לקונצרטים תזמורתיים.

פליקס ופאני מנדלסון: אח ואחיות אחיות

הם אחת השותפויות האח-המפורסמות ביותר במוזיקה.

אחותו הידועה של פליקס מנדלסון, פאני הייתה פסנתרנית יוצאת דופן. בגיל שלוש עשרה גילמה את ספרה הראשון של 48 הפרלודים והפוגות של באך לזכרו של אביה, שבזמן שהלל את ההצגה, העיר כי ההישג הזה לא יוצג באף הופעות.

הוא כתב 'מוסיקה יכולה אולי להיות בשבילו [פליקס] אבל לא בשבילך, זה תמיד יהיה קישוט ויכול ולעולם לא צריך להיות הבסיס הקרקע של הווייתך ועשייתך'. ^ז

היא נועדה להיות אישה ואם, לא להתפרנס. "כל יום זכור לי שאני אישה", היא קיננה, מתוסכלת שההתפתחות שלה במשק בית בינוני עשיר אסרה ממנה לרדוף את חלומותיה.

עם זאת, מורה ששניהם נשלחו לסינג-אקדמי צו ברלין, שם אמר הבמאי קארל-פרידריך זלטר עליה " היא משהו מיוחד, ו"היא משחקת כמו גבר". ⁸

במקום זאת היא השליכה את עצמה לתמוך באח האהוב עליה. הוא הדהד בכך שפרסם כמה שירים שלה, אם כי תחת שמו שלו. נשים לא יכלו, לא צריכות לעשות דברים כאלה. גם לו הסתייגו מפרסום יצירות בשמה הפרטי, שהיה ממילא היה קשה לנוכח חוסר ההיגיון הכללי של התקופה: ' היא יותר מדי כל מה שאישה צריכה להיות בגלל זה ... פרסום היה רק להפריע לה באלה, ואני לא יכול לומר שאני מאשר את זה. '

לשמחתה היא כן קיבלה משהו מקאמבק על אחיה כשפליקס הוזמן לארמון בקינגהאם שיתקבל על ידי המלכה ויקטוריה. המלך הבריטי רמז שהיא רוצה לשיר את אחד השירים האהובים עליה, ' איטליה', ובשלב זה פליקס נאלץ לבוא נקי ולהודות שהוא הולחן על ידי אחותו.

פאני המשיכה למלא תפקיד בולט בחייו המוזיקליים של אחיה, חזרה על תזמורות ושיתפה פעולה באופרה אפשרית.

ופאני אכן הצליחה להשוויץ בשתי יכולותיה בפסנתר ויותר מהיכולת להלחין - בשנת 1838 היא גילמה את הקונצ'רטו הראשון של פליקס ויותר שירים - ללא עזרת אחיה - יצאו לאור בשנת 1846. למרבה הצער שנה לאחר מכן היא מתה מ שבץ.

במות אחותו היקרה פליקס היה מבואס. הוא הצליח לחבר רביעיית מיתרים אותה הקדיש לזכרה, כמיהה ואבלה, מתפתל ומפנה ללא מנוח מגבר שבאמת לא ניתן היה להתייחס אליו. תוך חצי שנה פליקס נכנעה גם היא לסדרת שבץ ומת. ⁹

רביעיית המיתרים פליקס מנדלסון במינור F. רביעיית שומאן

רביעיית המיתרים פאני מנדלסון באל פלט

ציטוטים

^{1 היסטוריה של ה- BBC}

^{2 ויקיפדיה}

^{3 וויקיפדיה}

^{4 ויקיפדיה צרפת}

^{5 Musicweb International}

^{6 סייר הרפרטואר}

^{7 biu.ac.il/HU/}

^{8 צרפת מיוזיק,}

^{9 ויקיפדיה צרפת}