אנוק קרנצ'ו הוא אמן מוזיקלי אלקטרוני מבוסס קלגרי. הוא יוצר מוזיקה תחת המוניקאים אננו קאר, אחד פחות מהם וברד בוטה. הוא יכול ליצור מוזיקה שממלאת רחבות ריקודים תוך הפקת נופים מוסיקליים שופעים ועשירים. הוא גם חלק מקולקטיב Oscill8 שנוצר לאחרונה. הם מקדמים ומעניקים מודעות למוזיקאים ומפיקים אלקטרוניים עם הופעות חיות באלברטה. הם רק התחילו להראות מופעים במקומות שונים בקלגרי. דיברתי איתו על שורשיו המוסיקליים, על תהליך היצירה שלו והיכן הוא מוצא השראה כאמן.
KM: איך התעניינת לראשונה במוזיקה אלקטרונית?
EC: כנראה הייתי בסביבות 13 או 14 כשהתחלתי להאזין לתחנת רדיו דרום אפריקאית בשם Metro. הקשבתי ל- DJ Fresh (לא זה בבריטניה) וגלן לואיס (לא האמריקאי). הם ישחקו בבית עמוק ובבית אפרו. הייתי מקליט את ההצגות שלהם בלילה ומאזין להם בבוקר. פשוט התקשרתי לבית המוסיקה אפריקה. זה נשמע כמו מוזיקת האוס והיה לי מושג מה זה. התקליטנים האפריקאים היו המון אלמנטים כלי הקשה ואלמנטים שבטיים במוזיקה שלהם.
כשהתחלתי לקנות מוזיקה משלי, התוודעתי לדני טנגליה על ידי אחד מחברי. קניתי את אחד מקטעי התערובת שלו תחת התווית Tribal UK. זה פשוט התחיל הכל בשבילי.
תמיד התעניינתי בהמון סוגים שונים של מוזיקה. תמיד הקשבתי לרוק, פופ, מוזיקה קלאסית ומוזיקה מסורתית מפורטוגל וברזיל. תמיד התעניינתי בכל דבר שיש לו קצב ממש נחמד או סתם יופי באמת. שילבתי את כל ההשפעות הללו במוזיקה שלי.
כשהייתי בן 16 או 17 התחלתי באמת להפיק עם רצפי סדר ומשחקים במקלדת. יצרתי להקה עם האחים שלי, ניגנו R + B וראפ. הופענו בלהקה ההיא במשך כמה שנים. הצטרפתי ללהקת הכבד מטאלי של אחי כשהייתי בן 21 ונכנסתי לצד ההוא של המוזיקה, אבל תמיד התעניינתי וסוגיי לעשות מוזיקה אלקטרונית בצד, אבל ממש נכנסתי לזה בשנת 2008.
KM: דברו על הגישה שלכם ליצירת מוזיקה אלקטרונית.
EC: לפעמים אני אתחיל עם קטע הקצב, בפעמים אחרות אני אתחיל עם מנגינה או התקדמות אקורדים שנשמעים ממש יפה. אני אוצר את הלחן ואז אדגיש חלקים מאותה מנגינה באמצעות קצב.
אני אשים קצת בראש לפעמים, אז בשלב זה אני מנסה לפרק את מה שאני עושה ולמצוא את הגורם המגניב בהתקדמות האקורדים. אנסה לחדד את זה ברמה מעשית.
עם Bread 'n Butta, אני משתמש בצלילים אקוסטיים כדי לקבל יותר תחושה של להקה אמיתית. אני עדיין משתמש בדוגמאות, אבל אני אוהב להשתמש בכמה שיותר צלילים אורגניים כדי ליצור תחושת דיסקו של שנות ה -70.
אחד פחות מהם יכול להיות הרבה יותר קצבי עם צלילים זרים מכיוון שאני מתקרב אליו מהצד הקולנועי והציוני של הדברים. בהחלט יש לו מאפיינים ייחודיים משלו.
עם אננו קאר, אני יכול להיות ממש מוזר וטכנו או פשוט לעשות מוזיקה מתקדמת.
KM: איך אתה ניגש לנגן מוזיקה אלקטרונית חיה?
EC: אני ניגש אליו בפשטות ככל שאני יכול מכיוון שאני רוצה לשחק את החלקים הבולטים של הרצועה על המקלדת. בדרך כלל אני משאיר חלקים מלודיים או קטעים קצביים מגניבים עם פסנתר או מיתרים מחוץ למוזיקה (כשאני מנגן בשידור חי).
אני אוהב לערבב את החיות החיות כמו ש- DJ היה עושה, אז אני עובר בין רצועות תוך שימוש באפקטים ומעניק לעצמי את החופש ליצור מחדש את הרצועה אחרת בכל פעם ואז להשתמש במקלדות כדי לשחק דברים מהנים וחיים מעליה.
KM: מה ההבדל בין יצירת מסלול ריקוד למסלול מוחי ועמוק יותר עבורך?
EC: במסלול ריקוד אתה יוצר תפאורה לאנשים שיוכלו לרקוד ולהביע את עצמם בתחום הפיזי, כך שזה לא מוחין מאוד אבל אתה יכול להוסיף אלמנטים מגניבים ממש במסלול ולאפשר לרקדנית להקשיב לו אפילו כשהם פשוט צוננים. הקדשתי מחשבה רבה יותר לצד התיאורטי של הדברים והצד הרגשי של הדברים במוזיקה היותר מוחית שלי. אני רוצה שאנשים יראו כמעט את היופי כשהם מאזינים למוזיקה ההיא.
KM: דבר על סצנת המוזיקה האלקטרונית באלברטה ואיך אתה רואה אותה.
EC: ראיתי איך הקהילה טשטשה את הקווים בין קליקים שונים לז'אנרים שונים. יש המון מיקרו-סצנות קטנות, אבל לרוב הם מדברים זה עם זה או שהם מכירים אנשים בסצנה אחרת. נראה שיש הרבה יותר קהילה בספקטרום גדול יותר מאשר שיש מערכות מיקרו-אקולוגיות שמנסות לחיות בכוחות עצמן.
אני מורה ב- Beat Drop כאן. זה פתח את התחום ללמוד על הפקת מוזיקה אלקטרונית מנקודת מבט מוחית. Beat Drop ממלא תפקיד שאנשים ילמדו על המוזיקה ובעצם יהפכו לחלק מהקהילה. הם יכולים להיות עם אנשים אחרים בעלי דעות דומות ולקבל הדרכה.
לסצנת המוזיקה האלקטרונית בקלגרי יש צד הורות, יש לה צד מנחה ויש לה צד משלוח של הקפדה שמוזיקה זו תובנה ותכובד. אפילו אנשים שלא אוהבים את המוזיקה יכולים לומר שהם רואים מה אנחנו עושים כאן ולמה אנחנו עושים את זה.
KM: לאן אתה רוצה לקחת את הקריירה המוסיקלית שלך בעתיד?
EC: אני רוצה להרחיב את היקף ההופעות החיות שלו. אני מחפש מוזיקאים שיעשו גרסאות חיות ומוזמרות של כמה מהקטעים שלי, בעיקר את הדברים הקודמים, שהם באמת מוזיקלים וניתן לתרגם אותם לכלי נגינה קלאסיים ביתר קלות מאשר שאר הדברים. אני מצפה לזה בשנתיים הקרובות, כך שאם הכל ילך כשורה יהיה לי תזמורת מיני שתשחק איתה בשידור חי.
KM: כיצד אתה טוען את הסוללות היצירתיות שלך?
EC: אני מקשיב למוזיקה קלאסית פסאודו-אלקטרונית מינימלית של מלחינים כמו נילס פראם ואילבן ארנלדס מאיסלנד. זו מוזיקה שבאמת נוגעת בי עמוק. זה גורם למוח שלי לעבוד על הדברים המוחיים ואני תמיד תוהה באופן טבעי איך זה היה נשמע עם פעימת דיסקו או פעימה טכנו.
