אלבומו של דגימה 73 פרסונה הוא בילוי "בדמותו שלו." של הפסקול למשחק משחק תפקידים של Perslus 5 של אטוס. הוא מסביר שהוא התקרב אליו "כאילו אטלוס ביקש ממני להפיק את השירים לפני שהם יצרו." לא שיחקתי באופן אישי את פרסונה 5 וגם אין לי ניסיון רב במוזיקה של הסדרה. ממה שקראתי, פרסונה 5 הוא משחק הבוחן נושאים של ניכור חברתי, המסכות שאנו נלבשים על ידי החברה ואיך אנו יכולים למרוד נגד אותם כוחות שמבקשים לשעבד אותנו ולכפות עלינו את המסכות הללו. נראה כי הצלילים הקשים, רגעי המלנכוליה ותחושת המתח האפל הזורם דרך הרמיקסים של דוגמא 73, עומדים היטב במשימת לכידת הנושאים שפרסונה 5 בוחנת.
אחת הדרכים בהן דוגמא 73 מצליח ליצור את לוח הצליל הכהה בו הוא משתמש באלבום זה היא לעבוד עם סינתוסים קשים, זמזומים, נוהמים. האופן בו צליל קשה אגרסיבי חותך את הרצועות מוסיף חדות ותחושת עיוות למוזיקה ומסייע בפטיש הביתה של הרגשות הבלתי מעורערים, הבלתי מאוזנים, שנושאי אלבום זה דורשים כדי ליצור את האווירה המתאימה.
תחושות וצלילים מנוגדים הם היבט מעניין נוסף בגישה של דוגמא 73. יש סינתוסים חמים ועולים שנחתכים לפתע על ידי קטניות או התפרצויות של צליל קצוץ יותר וברגעים שבהם מעברים זורמים נתמכים על ידי תופים מגמגמים מתחת לתחושה הצפה ההיא. שום דבר לא מרגיש מיושב או רגוע, אבל יש תחושה שכוחות כבדים יותר פועלים תחת החיצוניות השלווה לכאורה, דמויי המסכה. התחושה הבלתי פוסקת של משהו האורב שיכול להתפרץ בכל רגע, שודרת את אלבום הפרסונה הזה.
יש גם קטעים של עצב עמוק ומלנכוליה על פרסונה . יש תחושת אבל על חלק מהותי בעצמנו שאנחנו נאלצים להסתיר או להסתתר תחת אותן מסכות שמוטלות עלינו על ידי העולם. יש כאב שמדבר על רצון לחופש לבטא את החלקים בעצמנו שחייבים להישאר מוסתרים במעברים העדינים והבוכים של המוסיקה העוברים בין צלילים קשוחים וכהים יותר.
תופים הם חלק חשוב מאופן שדגימה 73 יצרה את התחושה של להיות קופצני ובלתי מעורער בפרסונה . פעימות המקרים הן לרוב מעט שבורות או מגמגמות וזה יוצר את התחושה של שום דבר לא ממש כמו שצריך. בין אם התופים עובדים בקונצרט עם צלילי הבאס הקשים יותר או נעה נגדית לחלקים העדינים יותר של המוזיקה, ההשפעה היא עדיין ליצור תחושה של אי יכולת להתפשר או להירגע לחלוטין.
עכשיו ארוץ את המסלולים על פרסונה שעשו עלי רושם חזק ודיבר על הגורמים שגרמו להם לעבוד עבורי.
"מתחת למסיכה (Feat. Kaia Kalise)" הוא רצועה חזקה בגלל האופן בו דוגמה 73 משלבת בין סינטטי תחושת רוח רפאים לבין פעולת תוף פעימה והאווירה האתרית, ארעית של השיר, משלימה את המסר במילים. לקולה של קאיה קאליס יש תחושה רדופה ונודדת. זהו שיר על המסכות שאנחנו ואופן המסכות האלה מעצבות אותנו ולרצועה יש תחושת מסתורין שמתאימה למילים האלה.
תבנית של אשכולות פתקים חוזרות ונשנות פותחות את "עוגת השכבה" יחד עם באס דופק וסינתטי תחושה מטאליים. הלחן העיקרי נסחף לאורך המסלול ויש סינטיס עם תחושה מעורפלת נעים מאחוריו באפלולית. התחושה הכללית של מסלול זה היא של עצבנות ומתח. הכל כאן פצוע בחוזקה ובקצה. הבחירות של תחבולות שונות בהן משתמשים בדגימה 73 תורמות לתחושה זו ומגבירות אותה. אני אוהב את האופן שבו האלבום הזה מצליח לעורר מצבי רוח דרך בחירות הכלי שנעשו.
"וידוי" הוא מסלול עם עדינות שבורה אליו. המלודיה הסינתטית כאן עצובה וכמיהה, שניתנה לה צורה וצורה על ידי הקצב האיטי של הקצב הנוטה מתחתיו. יש תחושות צמרמורות בתופים וכשמנגינת הפסנתר האפלה והטרגית צפה למסלול תחושת המלנכוליה צומחת. אכן הייתה התחושה של ווידוי כואב לגבי המסלול ודגימה 73 עשתה עבודה טובה בהבעת הרגש הזה במסלול.
יש פעימות לב מוגדרות לקצב "פלנטריום" יחד עם הסינתוסים השונים השזורים ועולים במסלול. יש ניגודיות בין טאטאות ארוכות ומורחבות של סינטיס צף ותחושה טכנולוגית לקו הסינטיס שעובר יחד עם מנגינה עדינה שמושמעת על סינטיס דמוי יותר מקלדת. למרות העדינות של מסלול זה, יש רמז מעורפל של איום שמרחף ברקע.
"Jaldabaoth" מוגדר על ידי גיטרה חשמלית מתנפחת, תופים פועמים וקו סינט עולה עולה שמטפס ומתפתל בין פעימות הבס לגיטרה חשמלית. מנגינת הגיטרה הגרומה מנוגדת לסינתוסים העולים בצורה חלקה על המסלול הזה והכל זורם יחד כדי לייצר את תחושת התוקפנות והמתח המחלחלים לרצועה זו.
אפילו מבלי ששמעתי את פסקול ה- Persona 5 או אינטראקציה עם המשחק, הדגימה 73 העניקה לי תחושה של חושך, עצב ומתח הטמון בסיפור. התשוקה שלו לסיפור ההוא ברורה כיצד יצר את המוזיקה הזו והייתי רוצה לחשוב שתפסתי רסיס קטן ממה שהכריח אותו ליצור פרסונה .
