קליימוריאן - "נשמע מעולם גוסס"
אם אני אולי נשמע חנון מאוד למשך דקה (אם כי אני לא בטוח שזה יכול להיות הרבה יותר חנון מאשר סקירת אלבומי פאוור מטאל שנכתבה על ידי בחור באמצע שנות ה -40 לחייו, האהה!), חזרתי לקומיקס ספרים בגדול בשנה האחרונה, ואחת המועדפות העכשוויות שלי היא הסדרה החדשה של Red Sonja מבית Dynamite Entertainment. אם מעולם לא ראית את סונג'ה האדומה, היא אשה לוחמת לבושה עם שיער רע, עם להבה, שרשרת דואר, לבושה בביקיני מבוגרות, המתמחה בהרג בהמות ענק בעזרת הפרסות שלה, מוחצת את צבאות הפולשים ביד אחת, ומדי פעם הולכת בוהן עד כף רגל עם קונן האדיר הברברי עצמו. הסיבה שאני מעלה את זה היא שבמהלך הסיבוב הראשון שלי באלבום Claymorean החדש, Sounds From A Dying World, עלה בדעתי שהמנגינות האלה יהפכו לפסקול נהדר לאותם קומיקס אדום סוניה !! אפילו מגן החרב שמכיל את ולקירי על עטיפת האלבום נראה כאילו היא יכולה לתת לאול סונג'ה לרוץ לכספה בשדה הקרב!
קליימוריאן - "זעם של הזאב הלבן" (2017)
קליי מי?
לאלו מכם שלא מכירים את Claymorean (שכלל את הכותב הזה, עד שה- Sounds From A Dying World הפרומו הדיגיטלי נחת בתיבת הדואר הנכנס שלי), הם להקת ארבע חלקים "אפוס פאוור מטאל" עם סרטי נשים (!) שהקפיצו את הקלעים מאז תחילת שנות ה- 00. שני אלבומיהם הראשונים ( The Dawn of Sorrow של 2003 ו- Lament Of Victory משנת 2003) יצאו תחת השם "Claymore", ולפי הדיווחים הם היו יותר סימפוניים / פרוגרסיביים באופיים. עד ש- Unbroken של 2015 פגע ברחובות, באדיבות מסועי המתכת הטהורה ב- Stormspell Records, הם הוסיפו את ה"- "לשמו וביצעו כמה שינויים במערך ובצלילם, תוך שהם משיבים ל"אמית" המסורתית. Vibe מתכת 80s.
אני חייב להודות שיצאתי מלופ הפאו-מטאל כבר זמן מה, ולכן לא הקדשתי תשומת לב רבה להרבה מהלהקות בעלות חזית הנשים שהופיעו בסצנה ההיא במהלך השנים האחרונות. מה שמעט שמעתי על שילובי הפאו-מטאל הנוכחיים עם חזית הפאם נשען יותר לעבר הסוף האופראית / הקלאסית / הסימפונית של הדברים, אבל המנגינות של קלמוריאן הן מתכת בית-ספר ישנה ומרגיעה, עם יראת כבוד ברורה ל"פלדה האמיתית של אולד ". ווקליסטית דז'נה גרסביץ 'היא בהחלט לא לחישה, קרונר פרחים-מתכת; ברוב האלבום הזה היא אורזת נחרך גרגרני ובטוח יותר שקרוב לדורו פש (וורלוק) או אן בולין (האליון), מאשר לכריסטינה סקאביה (לקונה סליל).
"המסע הסופי"
האלבום...
ז'אנר: Power Power Epic / 9 מסלולים / זמן ריצה: 40:38
תווית: רשומות Stormspell / תאריך יציאה: 15 ביוני 2017
צלילים מעולם גוסס מתחילים לגלגול עם "הדרך לחיסול", שנבנית מהתקפה מגניבה של גיטרה תאומה של שישה כלי הזמר ולדימיר גרסביץ 'ואורוס קובאצביץ'. כשדג'אנה ניגשת למיקרופון ומכריזה "אני מביא את הכאב", אתה הכי אמור לה. "ההר הישן" נמצא בסמוך אליו וזה לוח איטי בוער של רעם קראנץ 'שנותן לדז'נה הזדמנות להשוויץ בצד האתרי של קולה ברגעים השקטים יותר של השיר, כמו גם הגס שלו "אני אבעט לך התחת של הצד. ה"סימריה "המכהה (שאם אני לא טועה, זו מולדתו של קונאן הברברי) הוא סיפור פלדת חרבות ו'נ 'שיגאה את אבותיו הרוחניים של קלמורמאי במנוואר. "מגן אדום בדם" מתחיל להרגיע ומלודי לפני שמוסיפים לו מנה בריאה של קראנץ 'השבתון המתוק, ואילו "Rage Of the Wolf White" ו- "The Final Journey" הם לוחות פרימו של פאוור מתכת מלודי אלאמה האמר פאל או בתולה סטיל.
"Blackest Void" הוא השיר הארוך ביותר ב- Sounds From A Dying World כמעט שבע דקות, אך הוא לא מתיש את קבלת הפנים שלו. הרצועה הזו היא ברורה אטית 'n' doomy ala Candlemass, אך כאשר הקצב מרים הוא מכניס את ה"אפוס "ל"פאוור פאו-מטאל". שער של "Astral Rider" של להקת המטאל הבריטית של שנות ה -80 Cloven Hoof סוגר את האלבום וזה דוגמה נחמדה לשברירי NWOBHM מהירים ולמקהלות אגרוף באוויר.
לסכם את זה
הופתעתי לטובה מהצלילים מעולם גוסס ועכשיו אני מעוניין לבדוק עוד מהקטלוג האחורי Claymorean.
צלילים מעולם גוסס ישוחררו על ידי תקליטי Stormspell בקיץ 2017, והם בהחלט ישמחו מעריצי HammerFall, Jag Panzer, Judas Priest, Iron Maiden, ו- Ole-fashion-stud-n-studs מתכתיים כבדים בכלל. תן לזה סיבוב. קרניים לבית הספר הישן!
דיסקוגרפיה קלמורית
כמו קליימור:
שחר הצער הראשון - רשומות אחדות, 2003
Lament Of Victory - הפקות סאונד, 2013
כקלמוריאני:
Unbroken - Stormspell, 2015
נשמע מעולם גוסס - Stormspell, 2017
