הולנד אולברייט הוא מלחין עצמאי מבוסס ניו יורק שעוסק בהוראה עצמית. יש לו תשוקה מסוימת ליצירת מוסיקה המבוססת על מלודיות בלתי נשכחות ומושפע ממוזיקה של מלחינים במשחקי וידאו יפניים, אמני ג'אז כמו וינס גואראלדי ומלחינים קלאסיים מהתקופה הרומנטית.
דיברתי עם הולנד על איך הוא התחיל במוזיקה, הגישה שלו לקומפוזיציה ואיך הוא מעורר את עצמו באופן יצירתי.
ראיון עם הולנד אלברייט
קארל מאגי: מה התחיל אותך בדרך ליצירת מוסיקה?
הולנד אולברייט: התחלתי לעשות מוזיקה כשהייתי בתיכון. הקשבתי לפסקולי משחקי וידאו שונים שחברי נתנו לי, כך גם נכנסתי למשחקים. החברים שלי היו נותנים לי פסקולים, אהבתי אותם ובסופו של דבר שיחקתי את המשחקים. ברגע שהתחלתי לשחק ושמעתי את כל המוזיקה היפה הזו, זה ממש היווה לי השראה להתחיל לכתוב. אהבתי מאוד גם את סרטי הסטודיו ג'יבלי והמלחין האהוב עלי, ג'ו היאסיישי, קלע אותם. הוא גם היווה השראה גדולה עבורי וזה מה שגרם לכדור להתגלגל.
KM: מי הם כמה מהמלחינים שמצאת מעוררי השראה?
HA: ג'ו היסיישי הוא גדול בוודאות. אני מרגיש כאילו נובו אומטסו הוא השפעה על כולם במוזיקת משחקי הווידיאו, יוקו שימומורה הוא עוד אחד מרכזי ולאחרונה התחלתי ליהנות הרבה מעבודותיו של יאסונורי נישיקי. מחוץ לז'אנרים האלה, אני אוהב את סגנון הג'אז של וינס גוארדי. זה פשוט יפה, אז אני רוצה לשלב כמה מהאלמנטים האלה של ג'אז במוזיקה שלי. כמה מההשפעות הקלאסיות שלי כוללות את דביסי, צ'ייקובסקי וסטיי.
KM: איך ניגשים לתהליך יצירת מוסיקה חדשה?
ח.א .: אני ניגש למוזיקה בכמה דרכים שונות. לפעמים יש לי רעיון חזק מאוד של לחן ואני אתחיל להבין את זה ואז בתהליך הזה אני מוסיף אקורדים. לפעמים קשה להבין לאן זה הולך ואילו אקורדים להשתמש במנגינה שהתחלתי לכתוב. בזמן האחרון נראה כאילו אני בעיקר מתחיל במנגינה. לפעמים אני מתחיל בהרמוניות ואני מעביר את הלחן כדי לנסות ולהתאים אותו להרמוניה. זה סוג של 50/50.
KM: ספר לי עוד על הפרויקטים עליהם עבדת לאחרונה.
ח.א. אני גם עובד על אלבום החג הראשון שלי שיוצא בקרוב. אני בתהליך של משא ומתן על חוזה למשחק RPG. כל מה שאני יודע בינתיים זה שמדובר ב- RPG ואני מחפש פרטים עם היזם.
KM: אילו סוגים של פרויקטים תרצה לעשות בעתיד?
HA: הייתי רוצה לקלוע משחקי פנטזיה מכיוון שאני אוהב RPGS פנטזיה! יש לי גם עניין עז בסרטי אנימציה. אני חושב שלאחרונה יש להם יותר נושאים למבוגרים והם מקבלים את הנקודה שלהם בעוצמה רבה. זו צורת אמנות יפה. אני גם אוהב את זה כשמשחקי וידאו יכולים לשלב בתוכם תחושה של סרט אנימציה. זה מוסיף רמת עומק שאתה לא באמת מקבל עם המשחקים למראה ריאליסטי. כלומר, אני אוהבת ריאליזם, זה סופר מגניב אבל יש משהו באנימציה המצוירת ביד שרק מושכת אותי פנימה.
KM: איפה אתה מרגיש שמוזיקת משחקי וידיאו (ומוזיקה למדיה אחרת) משתלבת בעולם הרחב יותר של המוסיקה העכשווית?
ח.א .: אני חושב שמוזיקת משחקי הווידיאו הייתה בדרך להכרה כמוזיקה הקלאסית בעידן שלנו. ראיתי עוד דברים מסוג זה מסתובבים במאמרים וראיונות. איזו פרסום גדול, אני חושב שזה היה קלאסי FM, פרסמה מאמר שאמר כי דורות צעירים יותר מגלים מוזיקה קלאסית דרך קונצרטים של משחקי וידאו.
אני חושב שגם כל עידן שאנחנו נמצאים בו עכשיו עם מוסיקה, בעוד 50 או מאה שנה, הולך להיראות כעידן "קלאסי" מסוג כלשהו. מעניין לראות אותה זוכה להכרה רבה יותר, אבל יש גם דיכוטומיה מוזרה באמירה, "ובכן המוזיקה הזו מיועדת למדיה, אז זה לא קטע קונצרט", אבל חלק ממנה מורכב כמו מוזיקת קונצרט. כל כך הרבה מוזיקת סרטי אנימציה, גם היא משהו שהייתי מחשיב שהוא בסגנון קלאסי.
KM: כיצד אתה טוען את הסוללות היצירתיות שלך?
ח.א .: אני יוצא להרבה טיולים. יש ימים שפשוט אין לי רעיונות, אז אני אצא לטייל. אני אחזור הביתה ועדיין לא יהיה לי רעיון, אבל בא לי בסופו של דבר לעשות זאת מספר מסוים של פעמים, משהו יקרה ואני אקבל השראה.
אני גם אוהבת לצייר. אני לא חושב שאני סופר נהדר אבל זה כיף וזו דרך אחרת להיות יצירתי, אז אני אוהב לעשות את זה. אני גם אוהב לשחק משחקי וידאו. אני צריך להתרחק ממוזיקה ולעשות משהו אחר כדי שאוכל לחזור טרי. ישנן מספר דרכים להיטען, ואני לא ממש מצליחה להצביע על דרך אחת שתעבוד הכי טוב. זה שיא של דברים שונים.
