דון (דון ווילסון) הוא מפיק גלי סינתטי מסקוטלנד. הוא יוצר נופי קול סינטטיים של גלי קולנוע אטמוספריים במוסיקה שלו. דיברתי איתו על התלהבותו מהז'אנר, על התהליך היצירתי שלו ועל יעדיו המוזיקליים העתידיים.
קארל מאגי: מה זה שעורר לראשונה את התשוקה שלך למוזיקה בכלל?
דון ווילסון: זה כנראה קלישאה לומר, אבל אני עברתי מוזיקה מגיל צעיר. ההורים שלי לא מוזיקלים אבל לאמא שלי היה אוסף תקליטים שהייתי מדפדף בהם. אז הייתי מקשיב למה שהיה לי אבל הייתי צעיר מכדי לחפש דברים חדשים. מהר קדימה כמה שנים הייתי ילדות טרם העשרה, כבד למשחקים, עברתי מפלייסטיישן לדריסטקאסט והתמכרתי למונית המטורפת. אם מישהו שיחק שאתה תדע כמה טוב פסקול זה מתאים למשחק.
לשחק אינספור שעות של משחק זה ולגרום לפיצוץ הצאצאים עשה בדיוק מה שהוא נועד לעשות. ברגע שיכולתי, קניתי חלק מהמוזיקה של אופיספרינג, שזה פשוט היה האלבום שעליו נכלאו הדברים המשוגעים במונית וזה בעצם התחיל את הירידה שלי לטירוף מוזיקלי. באופן מוזר, מעולם לא נתקעתי עם פאנק (למרות שעדיין אוהב את הצאצאים) אלא עברתי לרוק ומטאל די די מהר. כיום, יחד עם האזנה כמעט לכל ז'אנר, אני חובב בלאק מטאל מושבע.
KM: מהם הנושאים והאלמנטים המוזיקליים שמשכו אותך ליצירת מוסיקת גלי / סיבי-סיבוב?
DW: אני חושב שזו הייתה האנרגיה. הקשבתי לכמה רצועות ששמעתי בסרטונים אקראיים ברשת לפני שידעתי אפילו מהי גלי סינטיס. בדיוק הנחתי שמדובר בז'אנר אחר של מוזיקת ריקוד. משם זה פשוט קרה באופן טבעי, יותר מוזיקה הייתה מופיעה בפלייליסט הגילוי שלי בספוטיפיי, סרטוני יוטיוב אקראיים ומשחקי אינדי התחילו להיות בהם יותר סינתוס, אבל אני לא חושב שזה היה עד ש- Stranger Things שודר שמצאתי באמת הז'אנר. ברגע שהמופע הזה שודר, הפסקול, בעיקר הנושא היה בכל מקום והמונח 'synthwave' התחיל להיות ידוע על ידי הרבה יותר אנשים, זה הרגע בו התחברתי.
אתה תמיד שומע את המונח 'נוסטלגיה' כשמדברים על גלי סינטיס, אבל קשה לתאר את האלמנטים המוזיקליים סביב הנוסטלגיה. מבחינתי, למרות שנולדתי בשנת 86 ', זה כנראה לא היה בשנות ה 90 של המאה העשרים כשהתחלתי לצפות בסרטים משנות ה 80 והצלילים הנוסטלגיים של סינטים לא היו משמעותיים עבורי עד שהתחלתי לעשות מוזיקה בפועל . עכשיו כשהקיפפתי את הז'אנר ואת כל האלמנטים המכילים אני מבין היטב את ההרגשה הנוסטלגית הזו ואני לא יודע אם זה מה שמשך אותי ופשוט לא ידעתי את זה אבל כשאתה שומע את זה אתה פשוט מבין את זה .
KM: אילו אמנים הודיעו על הדרך בה אתה ניגש ליצירת מוסיקה?
DW: ישר, Timecop1983 וחצות הלילה הם הסיבה שהתחלתי לעשות מוזיקה, אני יודע, אני יודע, אתה תגיד "וואו, מעולם לא שמעתי על החבר'ה האלה לפני כן", אבל זה בדיוק איך זה התחיל. חצות ירדה לילית וכששמעתי את זה התפוצצתי. הוא שטף באווירה ורגש. התערובת של האווירה והרגש ההוא עם הסינתוסים החלומיים של Timecop1983 שלחה אותי מעבר לקצה, אני יודע שנגינה היא קשה, ניגנתי בגיטרה כבר שנים ו אני עדיין נורא בזה, אבל משהו גרם לי לצאת לקנות ציוד ולהתחיל לעשות מוזיקה.
Nocturnal יצא באוקטובר 2017 ועד דצמבר עשיתי מוזיקה. מאז, התאהבתי בז'אנרים רבים ושונים רבים של גלי סינטיס וגיליתי המון אמנים שאולי אינם גלים סינתטיים אך הם בהחלט מושרשים באותה התחייבות שלאחר שנות ה -80 - הוד מלכותי דרבי הוא אחד. עם עלייתם של אמני הסינטיס שפוגעים בכביש ומאזינים ללהקות כמו Drab Majesty, הגישה שלי בימינו היא ליצור מוזיקה שתוכלו ליהנות ממנה, אלא גם לזרוק עליה קצת גרוב, לגרום לאנשים לרקוד, לגרום לאנשים לרצות לצאת ולראות אותה בשידור חי. זה מה שאני מקווה להשיג בעתיד.
KM: איך אתה הולך ליצור מוזיקה חדשה?
DW: אני די חדש בהפקה (18 חודשים), אז כשסיימתי את השיר המלא המלא הראשון שלי, מיד עברתי אל הבא ובמהירות הוצאתי את זה מכיוון שחשבתי שזה נשמע דומה מדי ל- Artificial . בשלב זה לא מצאתי את הצליל שלי וחשבתי שהפקת שיר אחר שיש בו ויברציות של בליידרונר יהיה משעמם לכל מי שהקשיב. מה שציפיתי לשמוע היה, "שיר גלי סינתיס עם ויברציות של בליידרונר. כמה מקורי "אבל לא עבר זמן רב ואז הבנתי שכל סצנת הגלים הסינתטיים הקולנועיים די גדולה עם המון אמנים גדולים.
משם והלאה, פשוט יצרתי את המוזיקה שרציתי להאזין לה. למרות שאני חובב מטאלי גדול, אני מקשיב למון דברים אחרים. אחד הז'אנרים האהובים עלי הוא ציוני קולנוע / מוזיקה קלאסית מודרנית ואני מרגיש שאני לוקח הרבה השפעות מאותם ז'אנרים בעת יצירת מוזיקה חדשה. השגרה הרגילה שלי עכשיו היא שמירה על תבנית מסודרת כך שאוכל פשוט לטעון את ה- DAW שלי ולהגיע לעבודה. במקור הייתי טוען תבנית ברירת מחדל ונאלץ להתעסק עם כל מה שבא עם הפעלת סט טרי, אבל עם התבנית המסודרת הזו יש לי לעשות מוזיקה תוך זמן קצר.
KM: מהם כמה מהפרויקטים עליהם אתה עובד לאחרונה?
DW: ממש התאמצתי לסיים את ה- EP שלי. קבצי ההפעלה שלי הכילו הרבה רצועות וההילוכים שלי היו בני יותר מעשר. המחשב האישי שלי היה בסדר אבל ממשק האודיו ממש נאבק וזה היה כאב ראש לשמור על הפעלה יעילה. לקחתי הפסקה קטנה לאחר השחרור. די נעצתי את עצמי בחדר שלי במשך ארבעה חודשים בביצוע ה- EP וחזרתי לעבוד בתחילת דצמבר עם ציוד חדש.
הבחור החכם שבתוכי חשב כי ניגוב המחשב האישי שלי ושיש DAW מסודר עם התוספים היחידים שבהם השתמשתי יאיץ את העבודה שלי. מבחינה טכנית צדקתי, אבל התקנת בעיות פירושה שהיו לי בעיות לא מאובחנות במשך חודש. רק באמצע ינואר הסדרתי הכל והייתה לי מערכת יציבה, מוכנה להקלטת מוזיקה. לקח לי חודש טוב לחזור לחריץ אבל אני עובד על מוזיקה מדי יום. יש לי מפולת עם החבר שלי ארקטי מגה דנדר לצאת בקרוב יחד עם העבודה על האלבום הבא הבא שלי.
KM: לאן אתה רוצה לקחת את המוזיקה שלך קדימה?
DW: אני מכין גל סינטטי קולנועי, מסוג הדברים שאתה יכול לשים עליהם ופשוט צונן, אבל הבעיה היא שזה לא מועבר טוב למופע חי ואני אשמח לשחק בשידור חי. אמני הגלים הסינתטיים שמופיעים בשידור חי אינם נדירים כל כך, אך אין כמעט אותו מספר כמו אמני רוק מסיירים. סצנת הגלים הסינתטי חי התחזק הרבה יותר בשנתיים האחרונות ואני רוצה להיות חלק מזה ולכן כרגע אני מנסה למצוא איזון של הפקת גלגלים סינתטיים נשמעים קולנועיים, אבל גם להעלות את הקצב, לחתוך את האינטרו הארוך ופשוט להכין משהו שאתה רוצה לרקוד אליו.
KM: איך אתה רואה את המצב הנוכחי של סצנת הגלים הסינתטי?
DW: הסצינה כרגע היא משוגעת טובה ולדעתי הכי גדולה שהיא הייתה אי פעם. יותר ויותר אמנים עושים סיורים, סצנת האינדי מלאה ומלאה באמנים על סף פריצה וזה דבר נהדר מכל הסיבוב להיות חלק ממנו. אני מרגיש כאילו כל כך הרבה אנשים עוטפים את עצמם ולעולם לא עוברים על פני האמנים המובילים. לסצינה יש כל כך הרבה מה להציע והמון אמנים גדולים ובלתי חשופים
KM: איך אתה מחדש את עצמך באופן יצירתי?
DW: ברגע ששמתי מוזיקה להאזנה, כל מה שאני חושב עליו זה לכבות אותה ולעשות מוזיקה. אני לא חושב שהייתי במשחק מספיק זמן עד שאני עוברת לחשים של אי יכולת ליצור. אני פשוט עושה מוזיקה קצת יותר משנה, אז בכל קנה מידה, אני ירוק כמו שהם באים. הדבר היחיד שעצר אותי לייצר מאוחר היה בעיות במחשב. שדרגתי את המערכת שלי באמצע דצמבר ושום דבר לא עבד כמו שצריך עד אמצע ינואר. בכנות, עד אז, יחד עם הוצאת זמן חופש לאחר שחרורים הרגשתי ששכחתי איך לעשות מוזיקה!
עכשיו כולנו טובים. העדיפות העיקרית שלי כרגע היא פשוט להמשיך לטחון את הייצור הזה. עם ילד בדרך, אני צריך לייצר כמה שאני יכול. אני מקווה שעד שאני מחליף חיתולים יש לי מספיק מוסיקה שהופקה כדי שאוכל להיות אבא אבל גם ליצור מוזיקה בקצב רגוע. מוזיקה קשה, היא מלחיצה והיא משתלטת על חייך, מציאת שאיזון הוא המטרה האמיתית לשמור על יצירתיות.
