לוינסקי הוא מפיק גלי סינטה פיני שיוצר גלי סינטיס קולנועיים בהם הוא בוחן נושאים שהם מאוד אישיים ורגשיים עבורו. דיברתי איתו על שורשיו המוסיקליים, על גישתו היצירתית ועל אלבומו הקרוב בשם מתחם אלקטרה.
קארל מאגי: איך התלהבת בהתחלה ביצירת מוזיקה?
לוינסקי: הכל התחיל כשהייתי בסביבות 12 שנים ורציתי להתחיל לנגן בגיטרה. בערך באותה תקופה אבי קנה לי את הגיטרה הראשונה שלי וקיבלתי את האלבומים הראשונים שלי שהיו, באופן לא מפתיע, מטאל כבד מאז שזה היה הדבר, יחד עם דיסקו ועוד דברים משנות ה -80. היה לי את ההתנסות הראשונה שלי עם סינתיסייזרים די מוקדם גם אני, בערך כשהייתי בן 16 או 17. אני די למדנית בעצמי, אבל גם למדתי אימונים רשמיים בפסנתר ושירה כמו שזה יכול רק להועיל בגישה של האדם ולהבין את המוסיקה. תמיד היה לי עניין בוער ביצירת מוזיקה שדי ירשתי מאבא שלי. אחי תמיד היה גם פריק מוזיקה. יש לו כרגע שתי להקות פעילות והוא סייר בעולם.
KM: מה משך אותך להכנת Synthwave?
L: בשנות ה -80 אהבתי מתכת כבדה ורוק קשה, אבל חפרתי גם דיסקו איטלקי ודיסקו יורו. אהבתי דברים כמו Modern Talking, סנדרה וכל אותם דברים גבניים. כבר אז התחלתי לשמוע אנשים כמו ז'אן-מישל ג'רה שעדיין הוא אחד מהאלילים הגדולים שלי במוזיקה. באשר לסינת-גל, זו הייתה גילוי עבורי. חבר סיפר לי על להקה צרפתית בשם Carpenter Brut ועל האלבום שלהם טרילוגי, אז הלכתי וקניתי את האלבום. הטרילוגיה הייתה נקודת המפנה עבורי. הקשבתי לזה וחשבתי, "לעזאזל! זו מוזיקה נהדרת! " במשך כמה שנים לא עשיתי מוזיקה פעילה, אבל אחרי שנה וחצי החלטתי שהגיע הזמן שאפנה את הכל ולעשות את הדבר שלי. מאז אני מפיק מוזיקה בז'אנר זה כבר למעלה משנתיים.
KM: מיהם כמה מהאמנים ששאבתם השראה?
L: יש לי היסטוריה ארוכה עם מוזיקה ולהקות המייצגות ז'אנרים שונים. המטרה שלי, די בשלב מוקדם, הייתה לדחוף את המעטפה במוזיקה, ולכן נטיתי לקחת הרבה השפעות מז'אנרים אחרים. כשעשיתי ניסויים והתחלתי, עברתי את כל הקלישאות, אני מניח שזה פחות או יותר הדבר שכולם עושים כשהם מתחילים לייצר גל סינטטי. רציתי לשחזר את הדברים שהדברים ששמעתי וחשבתי שהם לגמרי מגניבים. מכל האמנים שאני אקרא להם שבאמת השפיעו מאוד על המוזיקה שלי, קייט בוש היא בראש ובראשונה. אחרי זה הייתי אומר ז'אן-מישל ג'רה, ג'ון קרפנטר, ואנגליס וגובלין.
KM: איך ניגשים לכתיבת שירים ויצירת מוסיקה?
L: כתיבת שירים היא מאוד אמוציונלית ולעתים קרובות מאוד אישית עבורי. אני לא סוג הבחור שאוהב לפטר מוסיקה בתפזורת, "חותך עוגיות". אני צריך להיות מסוגל לעמוד מאחורי כל מה שאני כותב, כל נושא, כל תו. זה צריך שיהיה לי משהו מאוד קונקרטי, משמעותי ורגשי כדי להתקבל כשיר שלי.
דבר מאוד גדול עבורי בשנה האחרונה היה התחייבותי לשיעורי פסנתר. רציתי ללמוד פסנתר בעיקר בהשפעתה של האלה הבריטית המופלאה קייט בוש. היה לי רצון ממושך ללמוד ללמוד לקרוא רישום מוזיקלי כמו שצריך, ללמוד תיאוריית מוזיקה וללמוד כיצד להלחין גם במובן המסורתי. הייתי אומר שהגישה הנוכחית שלי לכתיבת שירים מאוד מכוונת לפסנתר, אז כשאני מתחילה לכתוב יצירה חדשה, אני בדרך כלל מריחה תיקון סינתיסייזר לפסנתר כנף מסורתי. אני מתחיל למצוא כמה אקורדים מעוררי השראה, למשל, יתאימו לתחושה של תמונה שיש לי בראש לכותרת מסוימת של שיר. אחרי זה אני מתחיל לשחק עם אקורדים ואז מגיעים הלחנים וההובלות. ככה בעצם נוצר עמוד השדרה של השיר.
ברגע שאני שמח עם התקדמות האקורדים, ארפג'יוס, לידים ומנגינות, אני בדרך כלל מעביר אותם ל- DAW שלי (Logic Pro X במקרה שלי) ואז אני מתחיל להתנסות באמת שזה החלק הכי מהנה. אני מתנסה הרבה בצלילים שונים ומשתמש גם בסינתיסייזרים של חומרה כדי להעלות רעיונות והשראות חדשים. זה בסך הכל תהליך יצירתי. אני לא ממש רוצה להשתמש במשהו מוכן. אני לא משתמש בשום דגימת תוף או ריף או כל סוג של פעימות מוכנות מראש. אני בונה הכל מאפס ואני חושב שזה חשוב כשאתה רוצה להפוך את המוזיקה שלך לאישית באמת.
KM: ספר לי על אלבומך הקרוב אלקטרה קומפלקס ?
L: ככל שהטעם שלי והגישה שלי לסינת-גלים קולנועית יותר, חשבתי על רצפים או סצינות קולנועיות שונות בראש שלי כשהתחלתי לכתוב קומפלקס אלקטרה . ישנם נושאים שונים שאני חוקר עליהם. זה הולך להיות פרוגרסיבי ומפתיע הרבה יותר משיטת ה- EP שלי עד טירוף (2018). עשיתי את עבודתי הקצבית והמלודית קדימה צעדים רבים (תודה רבה לאימוני הפסנתר).
חלק מהנושאים בהם מתייחס האלבום הם למשל פסיכולוגיה, מיניות ( עוררות ) ונושאים סביב שנאה ( Knives Out For כולם ) בחברה. בעיקרון הגעתי לראשונה עם רשימה מלאה של כותרות השירים לפני שהתחלתי לכתוב משהו. בתשעת החודשים האחרונים כתבתי את השירים האלה על ידי מעבר על רשימת כותרות השירים ובחרתי את הכותרת שהכי השראה אותי באותה תקופה. זו הייתה גישה ייחודית למדי בכתיבת שירים. הייתי מסתכל על כותרת כמו התאבדויות סלבריטאים, למשל. רציתי ליצור שיר שידבר על אנשים מפורסמים ומצליחים מאוד שלכאורה, על פני השטח, יש את כל מה שאפשר לרצות בחיים, אך ברור שהם עדיין מרגישים לבד מאוד, פינתיים ולא מסוגלים להושיט עזרה או רזולוציה.
אני חושב שאנשים צריכים לדאוג יותר אחד לשני ולעצמם, להיות נוכחים זה בזה. כמו כן, ישנו שיר שנקרא Sentient Beings העוסק בחקלאות מפעלים, מינים וטיפול אכזרי בבעלי חיים. מבחינה מוזיקלית הרצועה הספציפית הזו באלבום היא המחווה שלי לז'אן-מישל ג'רה. זה מהנהן בבהירות רבה לעבר האמנות הגדולה שלו.
KM: לאן אתה רוצה לקחת את המוזיקה שלך קדימה?
L: בעתיד, אני חושב שמה שמעניין אותי זה ליצור מוזיקה מתקדמת יותר. מתחם אלקטרה יש בו הרבה מהאלמנטים המוכרים, אבל בהחלט גם צעד מאוד מתקדם. אני רוצה להתנסות ולנסות דברים חדשים. לגבי יצירות האלבום, לא יהיה שום רשת, כפות ניאון או טסטראוסות כפי שאתה יכול לנחש. הזמנתי את הגרפיקה מאמנית גרפית פינית סופר מוכשרת וגואה, הגב 'ניני קייסלו. הגרפיקה הולכת להיות יפה מאוד, אך היא גם תהיה פרובוקטיבית בצורה עדינה ופסיכולוגית. ישנם אלמנטים שאתה לא בהכרח מצפה להם בז'אנר הגלים הסינטטי, כביכול. הגרפיקה אכן יפה אך עם מתח הווה וברור מסוים. אם אתה מכיר את סרטי ה"גאליו "האיטלקיים, למשל, ואם אתה חושב על אמנות הפוסטר של אותם סרטים, יהיו לך כמה אלמנטים משם.
KM: איך אתה מרגיש לגבי המצב הנוכחי של סצנת הגלים הסינתטי?
ל: בסצנת הגלים הסינתטיים הגלובלית יש עכשיו שפע של אמנים, אבל כרגע קשה מאוד להבדיל בין שמות אמנים. יש לך באמת הרבה דברים סופר קלישאתיים שקורים וכמובן, אין בזה שום דבר רע. אני רואה שתמיד יש נישה לאנשים להתחבר לאלמנטים הבסיסיים מאוד של הז'אנר. אני חושב שהז'אנר הגיע גם למסה קריטית במובן זה שהוא באמת צריך להתפתח. כמו כן, אין זה סוד שיש כמה אוצרים כביכול בסצינה שהם די צבועים. הם אומרים שצריך להתקדם יותר בסצנה, אך יחד עם זאת הם דוחפים את הסצינה להיות מאוד תפלת, לא מעוררת השראה ולא מפתיעה. אני חושב שהזמן יסתיים בקרוב ונראה עוד משהו שנכנס.
אני באופן אישי חושב ומקווה שנשמע עוד דברים מסוגים מוצלחים בעתיד הקרוב וזה יכול להיות רק בריא לסצנה. לדוגמה, בדרך שלו, קיצונית יותר, מישהו כמו גוסט מארה"ב מנסה לעשות זאת. Perturbator הוציא גם מסלול תצוגה מקדימה מהאלבום החדש שלו שיש בו אלמנטים של פוסט-פאנק ולדעתי זה מאוד מרענן. אתה רוצה להתנער מאבק ולשלב כמה אלמנטים חדשים באמת.
KM: מה אתה עושה כדי לטעון את הסוללות היצירתיות שלך?
ל: אני מנסה לטפל בעצמי. אני די טוב בזה (לפעמים יכול להיות טוב יותר). אני מנסה לעשות מדיטציה, עשיתי גם יוגה, השתקפות, התעמלות, כתיבה, היותי בטבע ואני בר מזל לגור בהלסינקי באי קטן קרוב למרכז העיר שנקרא לאוטסארי. האי יפה מאוד ויש בו עולם נהדר. אלה מסוג הדברים שאני מנסה לאזן את עצמי איתם. כמובן שקריאה וצפייה בסרטים מעוררת בי השראה. אני גם אוהב כל מיני סוגים של אומנות, אז אני הולך לגלריות לאמנות ותערוכות. מפגש עם אנשים הוא תמיד גם דרך נהדרת לקבל השראה.
