החל משנות התשעים, פניו של ג'יי-פופ השתנו - נעלמו היו ימי האליל "הנערה הסמוכה" שהוזנה לדימוי ושירים שלא מעניינים אותה. במקום זאת, טעמם היפני של יפן החל לדרוש זן חדש של אליל, אם הוא בכלל רוצה אלילים. אמניות סולו בנות התמודדו עם האתגר לפנות לתעשיית המוזיקה הפורחת אם הן רוצות לבלוט ולמצוא הצלחה מתמשכת. הכבישים שסללו קודמי תקופת הזהב היו שלהם לדרוך ולהתרחב. שנות ה -90 קראו אמניות סולו לטפח את הדימויים שלהן, להסתבך ביצירתיות שלהן, ולהגדיר דור שלם של מוזיקה שיברח מיפן ותמצא בתים במחשבים ובאייפוד של אוכלוסיית העולם.
עשר הנשים הללו ענו לשיחה בדרכיהן וזכו במקומן בהיסטוריה של ג'י-פופ. חלקם הפכו לאגדות שעדיין נהנות מהצלחה רבה כיום; רבים מהם נקראו גאונים בתקופתם; כולם מצאו דרך לתרום לצורתו של ג'יי-פופ כמו שאנחנו מכירים אותו היום.
1- איומי חמאסקי (浜 崎 あ ゆ み)
הופעת בכורה: 1995, 1998 (רשמית)
יש מעט סיפורי סינדרלה בג'י-פופ מפוארים כמו סיפורה של המלכה איומי חמאסקי. ממשקי בית חד-הוריים בדרום פוקואוקה סיטי, איומי נודע מגיל צעיר מה הערך של דולר. היא נכנסה לתעשיית הבידור במטרה יחידה להרוויח כסף למשפחתה בזמן שניסתה למצוא משמעות בחייה. מה שהתרחש היה פגישה מקרית עם מפיק העל מקס מטסורה. תוך כמה שנים איומי מכרה מיליוני עותקים מאלבומיה הכתובים בכתב-יד, ובתוך האלף הייתה "מלכת הג'י-פופ". כיום היא אמנית הסולו הנשית המצליחה ביותר בתולדות ג'י-פופ ובנתה את הקריירה שלה על היותה מעורבת במיוחד במוצריה ובדימוי שלה, ואף שברה חסמים במיניות ובנושא. במשך עשר שנים, עשרה אלבומים, ו- 50 סינגלים אחר כך, איומי חמאסקי הוא אחד השמות הגדולים ביותר שאי פעם נכנסו לג'יי-פופ.
אני לא מגלה שום סוד שאייו הוא האמן האהוב עליי בתולדות המוזיקה. הסיפור שלה, המוזיקה האישית ביותר שלה והאישיות האדמה שלה הופכים אותה לאדם חביב. היא תמיד מחזירה למעריציה, והיא סוג האמן שאתה יכול להיות גאה בו להיות מעריץ.
2 - נאמי אמורו (安室 奈 美 恵)
הופעת בכורה: 1992
נמי אמורו נאלצה לאכול כוכב מגיל צעיר. בילדותה נכנסה לבית הספר היוקרתי לשחקנים באוקינאווה, שם הוצבה בקבוצת נערות Eurobeat המתהדרת בשם "SUPER MONKEY'S". לאחר הצלחה קלה עם הקבוצה היה ברור שלנמי יש פוטנציאל סולו. היא עזבה את "SUPER MONKEY'S" ורדפה את הקריירה שלה עם "מפיק בלתי מנוצח" טטסויה קומורו. היא הוכיחה את עצמה כילד פלא המצליח ביותר שלו עם מיליוני מכירות בסוף שנות ה -90, כולל התקליט "הסינגל הנמכר ביותר על ידי אמנית סולו נשית" לשיר שלה "CAN YOU CELEBRATE?", תקליט שהיא עדיין מחזיקה בימינו. נאמי נפלה מעיני הציבור כשנישאה ברובה ציד לרקדנית SAM. גם לאחר חזרתה לענף היא התמודדה עם מכירות צנחות וסטיגמה של אם חד הורית גרושה ועובדת. בסופו של דבר נמי לקחה את הקריירה שלה לידיים ועשתה את מה שהיא באמת אהבה: מוזיקת RnB, או "היפ-פופ" כשהכריזה על ז'אנר המוזיקה שלה. מאז המעבר שלה היא מצאה פופולריות חדשה והייתה פעם אחת האמניות הסולריות הפופולריות ביותר בסוף שנות ה- 00.
הסיפור הטרגי של נמי על מעבר מנסיכת הפופ לסטיגמה של היום של החברה (וכל זאת תוך כדי התמודדות עם הרצח המבעית של אמה) הוא סיפור שיהיה נהדר גם אם רק ייעצר שם. אולם הנחישות שלה לעשות דברים בדרכה שלה לא רק הביאה לעלייה חדשה בקריירה שלה, אלא גם הראתה ליפן כי אם חד הורית "זקנה" יכולה עדיין להיות מגמת זכות בפני עצמה. מלבד המוזיקה הנהדרת משני חלקי הקריירה היוקרתית שלה, נאמי אמורו היא רק אישה נהדרת מסביב לעקוב אחריה.
3 - קומי קודה (倖 田 來 未)
הופעת בכורה: 2000
בניגוד לנמי אמורו שלפניה, קומי קודה פורצת ל- RnB מאז הופעת הבכורה שלה בשנת 2000. במקרה הגיעה למקום הראשון במקום הראשון באודישן החלומי של אייבקס (לאחר שבמקור הגישה בקשה ל" Morning Musume ") וקיבלה את ההזדמנות להפוך ל אליל RnB העשרה. עם זאת, זוג האלבומים הראשונים שלה לא הצליחו, והיא כמעט ונשמטה. ההצלחה הגיעה כאשר הסינגל שלה "רגש אמיתי" שימש כשיר הנושא של משחק הווידיאו "Final Fantasy X-2". זמן קצר לאחר מכן, קומי שינתה את דמותה מאליל העשרה ל"ארו-קאקויאי ", שפירושו היפר-מיניות משמעותית. זה היה מהלך שעבד, עם זאת, תוך מספר שנים בשנת 2005 היא הפכה לאמנית הסולו הנשית המצליחה ביותר של היום, אפילו הכה את איומי חמאסקי. בהתחשב באהבתה של יפן ל"נערות חמודות בשכנות "על כל רמז למיניות גלויה, קומי הוכיח שלנשים מבוגרות האחראיות על מיניותן יש מקום בג'יי-פופ.
מלבד הבלדות והשירי הריקודים הגדולים שלה, האישיות האופטימית של קומי היא תוספת מבורכת לתעשיית J-pop. אף פעם לא אחד שיאפשר למשהו להפיל אותה, יתכן שקומי הוביל בהיסח הדעת במהפכה מיני-מינית באקלים התרבותי הקפוא של יפן.
4 - Hikaru Utada (宇多田 ヒ カ ル)
הופעת בכורה: 1996
בתו של מפיק התקליטים טרוזאן אוטאדה וזמרת הכוכבים סופרקאסט קייקו פוג'יי, היקרו אוטאדה גדלה במשק בית מוזיקלי. היא החלה כתיבת שירים בילדותה והקליטה את אלבומה הראשון באנגלית, בתמיכת הוריה, בגיל 13 תחת שם העט "Cubic U". היא אמנם לא הצליחה, אך היא הובילה את חברת התקליטים Toshiba EMI להירשם כאמנית בשפה יפנית (היקרו עצמה דו-לשונית שוטפת.) אלבומה הראשון "אהבה ראשונה" מכר מעל 7 מיליון עותקים ונשאר אלבום J-pop הנמכר ביותר בהיסטוריה . Hikaru זוכה לרוב בזכות המיינסטרים של צליל RnB מערבי בג'יי-פופ. בשנת 2005 היא ניסתה לעבור לתעשיית המוזיקה האמריקאית עם יציאת אלבומה השני באנגליה "Exodus", אך זה לא הצליח לעורר עניין רב. כיום היא נמצאת ב"היטוס יצירתי "במשך" 2-5 השנים הבאות ".
אי אפשר להכחיש את ההשפעה של מישהו כה מצליח כמו שהייקו עשה על ג'יי-פופ. בין השירה הייחודית שלה, המחויבות שלה לכתיבת שירים והפקה, ויחס חסר פחד כלפי "להיות עצמה" בכל העולם, היקרו אוטאדה הוא מישהו שלעולם לא יישכח בזכות התקליטים שהיא שבורה לבדה.
5 - רינגו שיינה ((名 林檎)
הופעת בכורה: 1998
אם יש מי שנזקף לזכותו לעתים קרובות עם התואר "גאון" בהיסטוריה האחרונה של ג'י-פופ, הרינגו שיינה (שם אמיתי יומיקו שינה). רינגו לא הקימה את עצמה על ידי ציפייה תרבותית או אפילו הקשיבה לחברת התקליטים שלה עצמה. היא הקימה את עצמה מוקדם בקריירה שלה בסוף שנות ה -90 כאחת מגברות הג'יי-רוק (תת-סוג של ג'-פופ). הקול האף הייחודי שלה, מילות השיר הקדומות והשליטה בקומפוזיציה והסידור שלה הבדילו אותה משאר אמניות הסולו החותכות עוגיות בתקופתה, ובשיאה היא נחשבה למקום השלישי בפופולריות רק אחרי איומי המאסאקי והיקארו אוטאדה.
למרות שתמיד כיבדתי את רינגו שינה כמוזיקאי אדיר, לקח לי הרבה שנים להתחיל בעצם להתחמם למוזיקה שלה בפועל בגלל סגנון הרוק והקולות הבלתי נוחים שלה. אבל דבר אחד שתמיד ידהים אותי הוא המבנה והסימטריה המושלמת של אלבומה השלישי " Kalk Samen Kuri no Hana ". לא רק שהאלבום ארוך בדיוק 44:44, אלא שכל רצועה תואמת את ההפך שלו בצד השני של האלבום. (עיין בדף הגנראזיה שלה להסבר מלא.) באמת, לקרוא לרינגו "גאון" זה קצת אנדרסטייטמנט.
6 - BoA (보아)
הופעת בכורה: 2000
BoA החלה את הקריירה שלה במולדת דרום קוריאה לאחר שליוותה את אחיה לאודישן ב- SM Entertainment. היא הוכשרה בין היתר ביפנית ובאנגלית. זמן קצר לאחר הופעת הבכורה בדרום קוריאה היא הופיעה ביפן והפכה לאמנית הקוריאנית הראשונה שמכרה למעלה ממיליון עותקים של אלבום ביפן. בגלל ההצלחה הגדולה שלה, אומנים דרום קוריאנים אחרים כמו לי יונג היון וטוהושינקי התקבלו ביתר קלות בהמשך. מאז ההצלחה הראשונית שלה ביפן, BoA ניסתה גם קריירה במערב. אלבום הבכורה שלה באנגלית "BoA" היה טוב יותר מ"יציאת מצרים "של Hikaru Utada, אך היא עדיין מוצאת את מרבית ההצלחה שלה באסיה.
BoA היה אחד המסדרים הראשונים שלי לג'יי-פופ, וגם, K-pop. אמנם נראה כי רבים שכחו אותה היום, אך אי אפשר להתעלם מהקסמים והתרומות שלה לבינאום בג'יי-פופ.
7 - מיקה נקאשימה (中 島 美嘉)
הופעת בכורה: 2001
מיקה נקאשימה מעדה בטעות לתעשיית הבידור כשנכנסה לאודישן אקראי וזכתה בתפקיד בדרמה והסיכוי להקליט את שיר הנושא שלה. הופעת הבכורה שלה "כוכבים" מכרה חצי מיליון עותקים, ואלבום הבכורה שלה "TRUE" הלהיט מספר 1 ונמכר ביותר ממיליון עותקים. מיקה מצאה את הגומחה שלה בשילוב ג'ז וגוספל במוזיקה שלה, שתי תת-סדרות שלא נוסו לעיתים קרובות ונבדקו בעבר בג'י-פופ המיינסטרימי. הפופולריות של מיקה נמשכה גם עם מגמות אלה, ועד מהרה נהנו האנשים היפנים ברחבי הארץ מגל חדש של ג'אז ובשורה במשקי הבית שלהם שהפופולאריים יותר היום בעזרת עזרה גדולה של מיקה נקאשימה.
מיקה היא אמנית אחרת שלקח לי זמן רב להעריך, ולמרות שהיא לא האמנית האהובה עלי ביותר להאזין, המאמצים ההומניטריים שלה באמריקה זוכים להערכה עמוקה. אני גם מעריץ את התנערותה מהסטיגמה היפנית, כמו לוויתור על בית ספר תיכון ולעשות קעקועים מרובים. היא גם אחת האומנות הבודדות בימינו שעברו משירה וגם נהנתה מקריירת משחק קטנה - התפקיד הפופולרי ביותר שלה היה כנאנה עוזאקי בגרסת הקולנוע של להיט העל "ננה" המנגה.
8 - Nanase Aikawa (相 川 七 瀬)
הופעת בכורה: 1995
מתישהו באמצע שנות ה -90 גילה מפיק רוק ילדה עבריינית שניסתה למצוא את דרכה בתחרויות שירה. הילדה הייתה ננאסה אייקווה, גברת קשוחה באופנוענים עם הרבה יחס ובלי להתנצל על מי שהיא. אלבום הבכורה שלה "RED" הרוקיסטי נמכר ביותר משני מיליון עותקים, ולצד אלבומה השני "ParaDOX" הועמד לאלבומי השנה בשנים ברציפות בטקס פרסי דיסק הזהב של יפן. תמונת "הילדה הרעה" שלה אילפה עם התבגרותה. והתחתנה ונולדו לה ילדים, אבל שובבותה ואהבתה למוזיקת רוק מעולם לא דעכה אפילו כשהפופולריות שלה דעכה. בשנת 2010 היא נבחרה לאחת הנשים הסלבריטאיות הבכירות שנשים קוויריות יפניות רצו לשכב איתן - בתגובה נאנאס הקליטה שלם אלבום המוקדש למעריציה האהובים ואהבתם זה לזה, כולל סרטון המתאר אותה ברומנטיקה חד-מינית. לא רק שנאנאס סללה את הדרך לנשים רוקיסטיות אחרות (רינגו שיינה כנראה לא הייתה מקבלת קבלת פנים כה רבה אם זה לא היה בעדיפותה של ננאזה) אבל היא גם מהראשונות והמעטות שתארו בצורה חיובית נשים להט"בים בתקשורת שלה.
ננאס היה אחד האמנים הראשונים שהגעתי אליהם כשגיליתי את ג'יי-פופ ומעולם לא הסתכלתי לאחור. היחס המדהים שלה כלפי הקריירה שלה הוא אחת התכונות הכי חמודות שלה - לצד המוסיקה הנהדרת שלה, כמובן.
9 - מאיה סקאמוטו (坂 本 真 綾)
הופעת בכורה: 1995
כל מי שבודק את ג'יי-פופ בסביבות המילניום היה אמור להיתקל בסיאיו (השחקנית הקולית הטרנסית) מעיה סקאמוטו. למרות ששחקנית קולנית אנימה בראש ובראשונה, מעיה הייתה גם זמרת מצליחה למחצה (בעיקר עשתה שירי אנימה) לאורך סוף שנות ה -90 ותחילת ה- 00 בשיתוף המלחין הידוע יוקו קאנו. במשך תקופה ארוכה היא הייתה אחת האומניות המוכרות והמצליחות ביותר למשחקי קול עד שכמותה של ננה מיזוקי בסוף שנות ה- 00. יחד הם פרצו דרך חומת הג'י-פופ והחלו לשבור שיאים. זמן קצר לאחר שננה מיזוקי השיגה את האלבום הראשון מס '1 של שחקן קול, מאיה השיגה את מספרה הראשון גם כן. למרות שננה מיזוקי הייתה זו שקבעה את השיא, היא לא הייתה יכולה לעשות זאת ללא תרומתה של מאיה לחשיפת שחקני הקול כאמנים מוסיקליים רציניים.
כמו רבים אחרים מתקופתי, מעיה הייתה אחת האומניות הראשונות שהכרתי בשילוב עם ג'יי-פופ. השירים הרבים שלה נוסטלגיים מאוד וקולה הטהור מהנה היום בדיוק כמו שהיה אז. בין אם היא עובדת עם יוקו קאנאו ובין אם לא, מעיה סקאמוטו היא אחת המגדלות האמיתיות גם אם היא נופלת לעתים קרובות מתחת לרדארים של האנשים.
10 - צ'יהירו אוניצוקה (鬼 束 ち ひ ろ)
הופעת בכורה: 2000
עם כל הנשים ברשימה זו שהתמודדו עם מצוקות ו"עולם לא ויתרו ", אולי אף אחת מהן אינה מעוררת השראה כמו צ'יהירו אוניצוקה. אף על פי שלא ידוע הרבה על עברה, צ'יהירו מעולם לא הועיל כישורים כלשהם בנוגע לדיכאון שלה ומחלות אחרות שלעתים זלזול בהן בחברה היפנית. עם זאת, היא לקחה את נגעיה והפכה אותם למוזיקה יפהפייה, מלאת יצירות אבלות ומילים כבדות. אלבום הבכורה שלה "נדודי שינה" נמכר ביותר ממיליון עותקים בשנת 2001 ונשאר יצירתה המוערכת ביותר עד היום. צ'יהירו שרדה הפסקות רבות בבריאות הנפש שלה, כמו גם תקיפה מתוקשרת מצד חברתה בשנת 2010.
יש מעט זמרים בעולם שמרגשים אותי באותה מידה שעושה צ'יהירו אוניצוקה. השירים שלה "Gekkou" ו- "זיהום" נשארים כמה מהשירים הכי אינטנסיביים רגשית ששמעתי.
