איזון וקלות
תנוחה מאוזנת היטב דורשת מאמץ שרירי מינימלי כדי להישאר בתנוחה או לבצע פעולה. היישור הנכון בין הראש, פלג גוף עליון, לבין הזרועות והרגליים מעניק לנו איזון זה ומאפשר לנו לנוע בקלות. נגינה בכינור בתנוחה טובה מונעת עייפות ופציעות, ובו זמנית, משפרת את הטון והדיוק שלנו.
רגליים וכפות רגליים
יש ללמד את תנוחת העמידה הנכונה לנגינה בכינור כבר מההתחלה. קשה יותר לטפל בנושא זה ברגע שהתלמיד עבר את השלבים המוקדמים, מכיוון שהוא / היא יתעסקו בטכניקות ורפרטואר מורכב. ללא תנוחת עמידה רגועה, המתח ברגליים וברגליים יכול להתפשט לחלקו העליון של הגוף, מה שמשבש את קלות התנועה.
כדי להשיג איזון לרגלי הרגליים, דמיין שכל שלוש הנקודות: העקב, הכדור החיצוני והכדור הפנימי של כפות הרגליים תומכים במשקל הגוף באופן שווה. נסו להקפיץ מעט על הרגליים כדי לראות כיצד מתחלק המשקל. הרגליים צריכות להיות מרוחקות זו מזו ברוחב הכתפיים כשמנגנות בכינור.
בשלב הבא, הברכיים והקרסוליים לא צריכים להינעל. עליהם להישאר גמישים ומתאימים לירכיים. הרגליים כולה מהוות תמיכה זריזת ועם זאת יציבה לגוף גוף עליון.
טורסו: מותניים, חזה וכתפיים
האגן מונח ישירות על גבי הרגליים, מבלי שנדחף לכיוון כלשהו. האגן מחובר לבסיס עמוד השדרה שלנו, ולעתים קרובות מספיק, הוא המקור העיקרי לבעיות רבות בתנוחתנו. אם הירך מתנודדת קדימה, עמוד השדרה התחתון צריך להניח מתח רב יותר. כאשר זה קורה, אנו יכולים לראות מהצד של גוף האדם, כי הכתף נמצאת מאחורי יישור פלג הגוף התחתון. עמדה כזו נראית לעיתים קרובות אצל אנשים רזים, לרוב גם עם ברכיים נעולות.
פלג גוף עליון עליון להיות בקנה אחד עם האגן. אם חזית הגוף מתמוטטת היא תגרום לגוף לנטוס. פתיחת פלג גוף עליון קדמי ומציאת התמיכה בשרירים הראשיים בגב נותנים לנו תנוחה מאוזנת בפלג הגוף העליון.
רצועות הכתפיים, הכוללות את עצמות הבריח והשכמות, מונחות על פלג גוף עליון מאוזן, כאשר הזרועות תלויות משני הצדדים. חשוב לשמור על חגורות הכתפיים רחבות ונינוחות. כל תנועה גדולה בנגינה בכינור, כמו משיכות קשת ארוכות, צריכה להיות כרוכה בתנועות הכתפיים. בידודם יביא לקשיחות וטון חלש.
כאשר מרימים את הזרועות, נסו להרגיש את התמיכה שמגיעה משרירי הגב (הרומבויידים, המחברים את השכמות לעמוד השדרה). זה אמור לבוא בקלות כאשר הגוף מיושר היטב. חיזוק שרירי הרומבוייד בעזרת תרגילים יכול להועיל לכינרים.
צוואר וראש
כשאנחנו אוחזים בכינור, אל לנו להרים את הכתפיים ולא להפיל את הראש מעבר למה שנוח. מציאת מנוחת הסנטר הנכונה משחקת תפקיד חשוב בכך, שכן מנוחת סנטר בגובה הראוי יכולה למנוע מתח מיותר בכתפיים ובצוואר שלנו.
הכתפיים צריכות להישאר רגועות ככל האפשר, בעוד שהראש מונח את כל כובד משקלו על הסנטר במנוחה עדינה. לפני כן, הכינור צריך למצוא תחילה תמיכה טובה בכתף, כך שהוא לא יחליק קדימה לכיוון החזה. הצוואר הוא שלוחה של עמוד השדרה, ואסור לגרום לו לקחת מתח מיותר. זכור לשמור את הצוואר מתארך כלפי מעלה בכל עת, כאשר הראש מאוזן קלות מעל הצוואר.
חשוב לשמור על הראש אנכי ככל האפשר. כשאנחנו מפנים את הראש שמאלה, נסו ליזום את התנועה מאחור הצוואר. זה מונע מאיתנו להדביק את הראש קדימה או להטות את הראש יותר מדי. תופעה זו נפוצה בעיקר בקרב ילדים צעירים, ולכן עלינו להזכיר להם "להביא את הכינור לכיוון הגוף" ולא להפך.
שמור על לסת רגועה בכל עת. אמנם אנו לא רוצים שיראו את פיו פעור כשמנגנים בכינור, אך עלינו לזכור כי השיניים צריכות להישאר בנפרד. באופן אידיאלי, עלינו להיות מסוגלים לדבר כשאנחנו אוחזים בכינור. יד שמאל אחראית בחלקה לתמיכה גם בכינור.
פדגוגיית המיתרים של מימי צוויג
ניתן לרכוש בהצלחה יציבה טובה רק כאשר כל מנגנון הגוף נמצא בשליטה מושלמת.
- ג'וזף פילאטיס
