תפילת בלוז היא פרוסת כחול עם קטיף נהדר ומילים שיש למשהו מעט לומר במהלך הדרך. זה מסלול שמכבד את שורשיו ואת הצליל של הכחול העשיר המסורתי, תוך שהוא מוסיף מעט מודרניות בדרך. אביו של הבלוגראס עצמו, ביל מונרו, שילב צלילים מודרניים ומוזיקת הרים מסורתית כדי ליצור את הז'אנר ואמנים כמו רומן בופלו ממשיכים להתפתח.
מוזיקת Bluegrass לא עובדת בלי בוחרים מוכשרים כדי לנגן אותה ול"הסדר הנאמן "יש כמה צלעות טובות מעבודת הבנג'ו הזורמת וכלה בבחירת דוברו נהדרת שפשוט מעלה את המוזיקה. מתחת לכל זה, הבס שומר על פעימות לב קבועות והשיר משוטט קדימה באנרגיה וברחבה.
הלהקה כוללת קול טוב ולרומן באפלו יש נימה ווקאלית טובה וכוח אמיתי מאחורי שירו. המילים שכתב די מעניינות והוא מספק אותן בצורה ברורה מספיק כדי להוציא את המשמעות המלאה לקהל.
השיר מתחיל בכך שהוא מזכיר לנו שלמרות שלעתים קרובות יש סיבה למשהו שקורה, לעתים נדירות אנו יכולים לעשות בקשר לזה אלא "לבחור את הרעל שלנו." רומן באפלו מדבר על העמדה שבה החיים יכולים להכריח אותנו בזמן שהוא שר, "יש מקום שכולנו הולכים אליו / יש רגע של חרטה / כל הזמן הזה פשוט הופך יום / כל התרופות האלה רק גורמות לך להיות חלשה."
השאלה שרומן בופלו שואלת כשהוא שר, "כמה תפילות לאור הבוקר? כמה תפילות לפני שאני אומר לילה טוב? כמה תפילות? כמה תפילות להתראות? " נראה ששואל על כל הדברים שאנו עושים עבורם אנו חייבים לקבל תקווה ועל אשר אנו צריכים להיות אסירי תודה. המסר של הזמן הקצר עובר בשיר זה ובא לידי ביטוי בשורה, "זה לוח שנה ותאריך / אל תלך לאיבוד / אל תאחר."
עם סיום השיר, יש תזכורת ש"יש זמן שכולנו מכירים / יש סיבה שתקום, ג'ו / לא יכול לקחת את זה איתך כשאתה הולך / אל תסתכל אחורה ילד, זה לא יהיה ארוך."
שילוב של מילים מעניינות, צלעות מוזיקליות ורוח בלוגראס נהדרת היה פורמולה שכנראה עבדה טוב עבור רומן באפלו עם תפילות בלוז. אני מצפה לשמוע יותר מהמוזיקה שלו ככל שעובר הזמן.
