סיימון ג'ונס הוא מפיק גלים סינתטי מבוסס בבריטניה. המוזיקה שהוא יוצר מלאה "חצץ, עיוות והתרגשות" והוא אומר שהיא צריכה להתנדנד. בראיון לסקייפ דנו בסיפור המוצא המוסיקלי שלו, בגישתו ליצירת מוזיקה ובפרויקטים האחרונים שלו.
קארל מאגי: איך הגעת לראשונה להכנת מוזיקה?
סיימון ג'ונס: התחלתי ליצור מוזיקה משלי בתחילת שנות ה -90. זה היה בסביבות שנת 92 'או 93' בקומודור אמיגה. זה התחיל כשהאזנתי למוזיקת משחקי וידיאו לאמיגה. זה היה חבר'ה כמו אליסטייר ברימבל וכריס Huelsbeck שיצרו מוזיקה פנטסטית למשחקים האלה. הרבה פעמים הייתי משחק במשחקים רק כדי להאזין למוזיקה ואז מישהו נתן לי תקליטון עם תוכנת ה- Tracker של OctaMED עליו. לא היה לי מקלדת MIDI ולא היו לי רמקולים מתאימים, אבל אני פשוט נכנסת לתוכו.
הדבר הגדול בתוכנת הגשש הוא שעם כל המוזיקה בסצנת ההדגמה, יכולת להיות צופה בתווים המוזיקליים מתגלגלים על המסך, כך שזה היה כמו חינוך בשבילי. צפיתי איך הבחורים האלה עובדים ומה הם עושים. פשוט שיחקתי את התווים במקלדת QWERTY. אני עדיין יכול לזכור איפה השטרות נמצאים. ככה נכנסתי למוזיקה.
KM: מה היו האלמנטים שמשכו אותך לעבר מוזיקת סינת-גלי?
SJ: אני אוהב מוסיקה סינתטית. גדלתי עם ז'אן מישל ג'רה וכל אותם דברים של שנות ה -70 ותחילת שנות ה -80. מבחינתי הסינתיסייזר תמיד היה נקמת החנונים. זה מזכיר לי את הנושא הישן מהילדים מ"תהילה ". זה מתחיל בחנון שמנגן סינתיסייזר ואז כולם מצטרפים וכולם בחוץ רוקדים בתנועה. רציתי להיות הבחור הזה עם הסינתיסייזר, לשלוט על כל הקהל הזה.
גם המוזיקה מהסדרה הישנה של ד"ר הו. היו חבורה של חבר'ה שעבדו ב- BBC שקראו לעצמם סדנת הרדיופוניקה. הם יצרו את כל אפקט הקול והמוזיקה לכל תוכניות הטלוויזיה. צפיתי בסרט דוקומנטרי על החבר'ה האלה כשהייתי כבן 10 וידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. רציתי להיות אחד מאותם בחורים מטורפים עם שיער ארוך שיוצר את כל הצלילים המשונים האלה עם כל הטכנולוגיה הזו. היה אז מרגש וזה עדיין מרגש אותי היום. יש עוד משהו שקורה שם עם צלילי הסינטיס האלה שמשפיעים עלי.
KM: מיהם האמנים שמהם אתה שואב השראה?
SJ: עברתי שלב רוק ומתכת כמו שרוב האנשים עושים. במשך שנים לא הקשבתי למוזיקה אחרת. שני האלבומים שהכי השפיעו עלי כשהתחלתי לכתוב מוסיקה היו Downward Spiral של Nine Inch Nails ו- Sixteen Stone של Bush. בשבילי המוזיקה צריכה להתנדנד. יש אנשים שעושים מוזיקה יפה לחלוטין עם סינתיסייזרים בחוץ, אבל אני זקוק לחצץ הזה, לעיוות הזה ולהתרגשות הזו. אני אוהב מילויים של תופים גדולים וכאלה כמעט כמו ריף. זה צריך להתנדנד וזה צריך לחבוט לך בפנים, כך שהכל מטאליקה לכלי ועד אורב ו Dead Can Dance. כל דבר שהוא אורגני וגרגר שעליו אני מושפע. מבחינה מוזיקלית, ז'אן מישל ג'ארה הוא המאסטרו בשבילי. הרגשות שהוא יכול להעלות הם מטורפים. המוזיקה באמת מעבירה אותך למקום אחר.
KM: ספר לי יותר על האופן בו אתה יוצר מוזיקה חדשה.
SJ: אני ממש מתיישב מול המחשב הנייד עם מקלדת ונשאר שם עד שמופיע משהו שמרגש אותי. זה צריך לרגש אותי כי אם אני לא מתרגש מזה, אף אחד אחר לא יהיה. אני הפכפך, אתמהה ואני משתעמם בקלות רבה, כך שאם זה לא עובד אני אגרוט את זה ואעבור למשהו אחר. עם זאת, לאחר שאקבל את הניצוץ הראשוני הזה, אקח אותו ואגש הכי רחוק שאוכל.
KM: ספר לי תחילה על Underwerld ואחר כך על הפרויקט שלך להרוס את כל הרובוטים בתהליך.
SJ: אם מישהו במצב רע או עובר תקופה קשה, הוא נמצא בעולם התחתון. העולם התחתון הוא הפסקול שהולך להזרים אותך ולפטר אותך כדי לצאת משם. רציתי לעשות משהו שהיה פשוט מלא, כדורים החוצה, בפניך מההתחלה ועד הסוף. לא משנה איפה תצליחו לאלבום ההוא, זה יהיה אנרגיה גבוהה ובפנים שלכם.
להרוס את כל הרובוטים זה משהו שרציתי לעשות הרבה זמן. רציתי להשתמש במילה מדוברת יחד עם מוזיקה. הסיבה שלא עשיתי את זה עד עכשיו היא מכיוון שכל כך הרבה אנשים אמרו שהם לא אוהבים לשמוע קריינות עם מוזיקה. אנשים אוהבים את זה או שהם שונאים את זה. הרעיון של זה ריגש אותי ובגלל זה החלטתי לעשות את זה. היה לי רעיון זה לפסקול המספר את סיפור המלחמה העתידית בין הרובוטים לבני האדם שכולנו יודעים שמתקרב!
התחלתי ברעיון להכין טרילוגיה כדי שזה לא ייקח כל כך הרבה זמן, אבל זה לא הסתדר כל כך טוב. התחלתי לכתוב את המוזיקה ואז מצאתי שחקן קול ברשת. הוא בחור מוכשר להפליא בשם טים וולס שהוא שחקן שייקספיראי ראוי. כתבתי כמה דברים ושלחתי אליו והבחור פשוט מסמר את זה, אז חשבתי שזה יכול להיות ממש טוב. זה היה כל כך טוב, לאופן בו הוא קרא את זה והאופן בו הדגיש מילים שונות היה להם כיף אמיתי. דבר נהדר בסצנת הגלים הסינתטי הוא שאנשים לא לוקחים דברים יותר מדי ברצינות. אהבתי את מה שהוא עשה וחשבתי "אני באמת חייבת לעשות את זה עכשיו!"
אני בערך באמצע הפרויקט הזה. זה לקח יותר זמן משחשבתי שייקח כי אני באמת רוצה שהמוזיקה תעבוד גם על עצמה. אני מתכנן לשחרר את זה עם ובלי קריינות, כדי שאנשים יוכלו להחליט מה הם רוצים. הדיאלוג צריך להיות ממש צודק, לא יותר מדי ולא מעט מדי, כך שהוא יכול לעבוד עם המוזיקה. זה הכי מתלהב מפרויקט מוזיקה שהייתי בו הרבה זמן!
אני רק ממשיך לעשות מוזיקה שמעניינת ומרגשת אותי. התמיכה של קהילת Synthwave המאפשרת לאנשים להפיק את המוזיקה שהם רוצים לעשות היא פנטסטית. אני זקוק לולאת משוב מאנשים. אני לא רוצה להרגיש שאני עושה את זה לבד. זה צריך להיות למישהו להקשיב לו.
KM: תן לי את המחשבות שלך על קהילת הגלים הסינתטיים?
SJ: לא הבנתי שהקהילה אפילו קיימת עד לפני מספר חודשים, כאשר פשוט קפצתי לזה בטוויטר. במקור נקטתי בגישה צינית ממש בטוויטר כי אני פשוט לא אוהב מדיה חברתית. מהר מאוד הבנתי, "הו רגע! זו קהילה מגניבה מאוד של אנשים! "
הם היו ממש תומכים, הקשיבו לחומר שלי ומצייצו מחדש את הדברים ומצאתי שם כמה אמנים פנטסטיים בחודשים האחרונים. איכות המוזיקה ואיכות ההפקה מטורפות. זה גרם לי לעבוד קשה יותר כי פשוט לא הבנתי שהאיכות טובה כמוה. אני לא יכול לומר מספיק דברים טובים על הקהילה. זו קבוצה של אנשים מעניינים שעושים מוזיקה מעניינת.
KM: מה אתה עושה כדי לטעון את הסוללות היצירתיות שלך?
SJ: קמפינג! אני צריך לעשות את זה כמה פעמים בשנה או שאני באמת מאבד את העלילה. אני אוהב להיות שם מתחת לכוכבים עם מוזיקה טובה וספר טוב. אפילו כמה לילות שם בחוץ ואני מרגישה שהייתי מחוץ לשבוע. אני לוקח את המחברת שלי וכותב כי שם למעלה, מתחת לכוכבים עם ראש צלול, זה פשוט מגיע כל כך הרבה יותר קל.
