נכנסתי לסיוט של מתים לייזר האלבום מצפה לחרדה בלתי נתפסת, אבל יש הרבה יותר אור, אוויר וניצוץ לאלבום (יחד עם תחושת אנרגיה וכיף בלתי מרוסנת). זה לא אומר שמסלול הכותרת קליל ואוורירי מכיוון שהוא מסמר את הוויבר האימה יפה. זה פשוט כי ככלל, האלבום לא היה מעיק או כבד.
אחד האלמנטים שנהנתי מהם באלבום היה האופי האקלקטי של הסגנונות המוזיקליים המיוצגים עליו. הרצועות באלבום כוללות כל דבר, החל מגליכה כהה לטראנס שהושפעו לטוונס סינתיסי טהור, אך אף אחד מהמגוון לא מרגיש לא במקום והפקת האלבום נותנת לכל דבר לכידות שגורמת לו לעבוד טוב.
ללא סיוט סיום יש לא מעט מנצנץ וזרימה ניכרים בו. ישנם ארפג'יו נוצצים, רגעים צפים של תווי סינט מתפשטים ומנגינות סינטיס חמות, ערמומיות, שמעוררות לא את המתים ולא רגשות טרור. אני לא מתלונן שכן אני פראייר מהצד החם יותר של מוזיקת הסינטיס ואני חושב שלייזר סקווד עשה די יפה עם הפן ההוא של האלבום.
פעימות ובאס הם גורם מכריע נוסף לאלבום. יש את הבאר הכבדה והעשירה ההיא שעולה ומעניקה תמיכה לכל הרצועות והקטעים מריצים את הסולם מקצב איטי יותר לריקוד טראנס, אבל הם תמיד עוצמתיים ויעילים להעביר את התחושה הנכונה במוזיקה ובעזרת תנועה המסילה במהירות המתאימה לכל אחד מהם.
הופתעתי לטובה לשמוע את ההשפעה הטראנס החזקה על "אוטובוס אור השנה" ו"וולס מדהים. " זוהי וריאציה מהמכה (עדיין מושכת) הקצב הגלים הסינטטי של הסינטיס והיא מעניקה תחושה קצת שונה לסיום undead . זה אף פעם לא דבר רע כשאנשים רואים את ההתפתחות של הצליל של הז'אנר כדי לאמץ אלמנטים שלפני כן נמנעו ושהרגשת הטראנס האנרגטית עבדה טוב למדי על הרצועות בהן הופיעה.
עכשיו אעבור בין המסלולים שנהנתי מהם בסיוט undead ואספק לך את התחושה שלי לגבי מה שתפס אותי כל כך בעוצמה.
רצועת הכותרת של האלבום "Undead Nightmare" תפסה את אוזני מכיוון שהוא תפס היטב את "ויבר האימה". הרצועה נפתחת בצליל פעמון מהדהד הנמשך לאורך זמן רב יותר מאשר כל פעמון אמיתי יחד עם פרת העורבים ופעימת בס כהה שהיא כבדה ועבה. קשתות כהות מעט זזות ויוצרות מהמסילה כשאותה פעמון חלול. זה לא רצועה סופר מלודית, אבל זה כזה שיוצר אווירה מתוחה ונעזרת במנגנון די עצבני ונשמע ובס כבד משקל פועם תחתיו.
"Lightyear Bus" הוא הרצועה הכי טרנסית באלבום. אני חובב את החרקים המבריקים, המרפרדים המהבהבים דרך המסילה והצליל הנוזלי של הסינתוסים על המסילה. יש לו תחושה מרווחת על אותה פעימה סולידית, כמו טראנס. ההתנגדות מוסיפה עוד לאותה תחושת העלייה השולטת במסלול. אקורדי הפסנתר שנכנסים מוסיפים עוד מימד נחמד. זהו רצועה שמזכירה את מוזיקת הטראנס הקלאסית האהובה עלי.
אני חובב מוזיקה שמעורר חזק את תחושת המים העמוקים ו"צלילה במעמקים "בהחלט עושה זאת. סינתוסים עמוקים זורמים כמו זרמי מים ויש תחושה של שקיעה למים כחולים עם פעימת הבס הכבדה ומתפתחים ומתארכים לאטם קווי סינטיס שנעים בטאטא לוג. למסילה זו יש תחושה של הובלה במים, של תנועה עם זרם עדין אך מתעקש במעמקים.
Undead Nightmare הוא אלבום שיש בו אנרגיה מהנה ומרתקת. לייזר סקווד הוא ללא ספק מפיק שלוקח הנאה אמיתית ביצירת מוזיקה מהנה כי זה ללא ספק מאיר באלבום הזה!
