שמונה שירי פולק רוק של שנות השישים: רשימת השמעה להיום

מהם שירי רוק פולקיים?

בשנות השישים, סגנון מוזיקלי המכונה רוק עממי הפך פופולרי בבריטניה ובארצות הברית. הוא נוצר על ידי מיזוג של אלמנטים משירי עם מסורתיים ומוזיקת ​​רוק. התוצאות היו מעניינות ומשתנות. נעשה שימוש במכשירים אקוסטיים, שילוב של מכשירים אקוסטיים ואלקטרוניים, או רק מכשירים אלקטרוניים. בחלק מהשירים היה קצב רוק. אחרים דומים יותר לשירי אבותיהם במוזיקה העממית.

היצירות במאמר זה מסווגות בדרך כלל כסלע עממי. נהניתי להקשיב להם בילדותי ועד היום. חברי ילדותי ואני קראנו להם שירי פופ. היום אני מבין שהם דומים יותר לאנשים עממיים. רבים עמדו במבחן הזמן והם עדיין פופולריים. לעתים קרובות הם מספרים סיפור או מעבירים מסר, כמו שירי עם מסורתיים. חלקם הם עיבודים של מנגינות מסורתיות מהעבר.

כל הקטעים למטה בוצעו בשנות השישים. לפעמים בחרתי בסרטון שמציג את האמן או האמנים המופיעים במועד מאוחר יותר בגלל איכות הצליל הטובה יותר. כאשר מספר אמנים או קבוצות הקליטו שיר מסוים, בחרתי את העטיפה שאני הכי אוהבת.

תור! תור! תור!

תור! תור! תור! נוצר על ידי פיט סיגר זמן מה בסוף שנות החמישים, אם כי ככל הנראה זה לא הוצג עד תחילת שנות השישים. סייגר נחשב לאחד ממייסדי תחיית המוזיקה העממית באותה תקופה. רוב המילים מקורן בספר קהלת במקרא (קהלת 3: 1-8).

בילדותי נהנתי מהשיר הזה כפי שהוקלט על ידי The Byrds. המוזיקה שלהם הייתה בהחלט בקצה הרוק של ספקטרום הרוק העממי. כמבוגר לא התרשמתי מהגרסה של השיר שלהם ביוטיוב. במהלך סקירת הווידיאו גיליתי את הביצוע של ג'ודי קולינס משנת 1966. אני אוהב את הקול שלה ואת הכריכה המרגשת שלה של היצירה. מקהלת השיר מוצגת למטה.

לכל דבר מסתובב, פונה, פונה

יש סיבוב עונה, סיבוב, סיבוב

וזמן לכל מטרה

תחת השמיים

תור! תור! תור! מאת ג'ודי קולינס (1966)

עף ברוח

בוב דילן הלחין את Blowin 'in the Wind בשנת 1962 וביצע אותו בשנת 1963. אני לא זוכר ששמעתי עליו אף פעם כשגדלתי בבריטניה. עם זאת הכרתי את פיטר, פול ומרי, ונהניתי להאזין למוזיקה שלהם. אחד השירים שלהם היה Blowin 'in the Wind.

השיר שואל סדרת שאלות הקשורות לבעיות לאנושות. התשובה לכל השאלות אומרים שהיא נושבת ברוח. אפשר לפרש תשובה זו ביותר מאופן אחד. דילן מעולם לא נתן עזרה רבה בפתרון העמימות שלה.

היצירה שימשה הן בזכויות האזרח והן בתנועות נגד המלחמה. אומרים שהוא הפופולרי והכי מכוסה מכל השירים של דילן.

כן, וכמה שנים אנשים יכולים להתקיים

לפני שמותר להם להיות חופשיים?

כן, וכמה פעמים אדם יכול להפנות את ראשו

ולהעמיד פנים שהוא פשוט לא רואה?

Blowin 'in the Wind מאת פיטר, פול ומרי (1986)

יריד סקרבורו

יריד Scarborough של סימון וגרפונקל הוא גרסה לשיר עממי מסורתי. הכותרת מתייחסת לעיירה סקארבורו ביורקשייר. בשיר אדם מבקש לאהבתו שתינתן לו כמה הוראות שאי אפשר לבצע. היא אמורה להכין לו חולצה בלי להשתמש במחט ובלי ליצור תפרים, למשל. אם היא תבצע את המשימות הנדרשות היא תהפוך לאהבה האמיתית של הגבר.

כפי שנכון להרבה שירי עם מסורתיים, קיימות גרסאות מרובות של יריד Scarborough. לפעמים השיר הוא דואט והאישה מבקשת מהגבר לבצע גם כמה משימות בלתי אפשריות. ישנן שאלות שלא נענו על משמעות היצירה ועל הפורמט המקורי שלה. אני נהנה להאזין לגרסא של סיימון וגרפונקל של השיר, למרות שהמילים תמוהות. הגרסה שלהלן תועדה בקונצרט תועלת בסנטרל פארק בניו יורק.

יריד סקרבורו מאת סיימון וגרפונקל (1981)

לאן נעלמו כל הפרחים?

"לאן נעלמו כל הפרחים?" זו קינה ומחאה על מלחמה. שלושת הפסוקים הראשונים נכתבו על ידי פיט סיגר והשניים האחרונים על ידי ג'ו היקרסון. הסיפור מתקדם דרך הפסוקים והוא מחזורי. למרות שלעתים המילים שונות מעט, הם בדרך כלל עוקבים אחר התבנית שלהלן.

• הפסוק הראשון מסביר כי הפרחים נעלמו מכיוון שבנות צעירות בחרו בהן.
• השנייה אומרת שהבנות נעלמו להתחתן.
• השלישי אומר שהבעלים נעלמו בגלל שהם הפכו לחיילים.
• הרביעי אומר שהחיילים נעלמו כי הם הלכו לקברם.
• הפסוק החמישי מחזיר אותנו לתחילת המחזור באומרו שהקברים נעלמו מכיוון שהם מכוסים בפרחים צומחים.

כל פסוק מסתיים בפזמון "מתי ילמדו אי פעם? מתי ילמדו אי פעם?"

איפה עברו כל הפרחים - ג'ואן באז

חמש מאות מייל

חמש מאות מייל מתאר מטייל ברכבים שמועבר יותר ויותר הרחק מביתו. אף פעם לא אומרים לנו למה הוא עזב את הבית, אבל העובדה שאין לו חולצה ואין כסף מאפשרת לנו לשער. מצב הרוח הכללי של השיר הוא עצב גדול. את השיר כתב הדדי ווסט, זמר וכותב פולק אמריקאי. היא ביססה את השיר על שברי מנגינה ששמעה בילדותה.

חמש מאות מייל מאת פיטר, פול ומרי (1960)

אם היה לי פטיש

אם היה לי פטיש נכתב על ידי פיט סיגר ולי הייס בשנת 1949. הוא הוקלט לראשונה על ידי חבורה למוזיקה עממית בשם "האורגים", שאליה גם שייגר סייגר וגם הייס. באותה תקופה זה היה ידוע בשם "שיר הפטיש". סיגר היה פעיל חברתי. האקטיביזם שלו בא לידי ביטוי בשיר.

במנגינה העליזה, הזמרת אומרת שאם היה להם פטיש הם היו מבטלים סכנה, פוצצים אזהרה ומפגינים אהבה בין אחיהם ואחיותיהם בכל רחבי הארץ. הזמר אומר אז שהם היו יוצרים את אותן תוצאות על ידי צלצול בפעמון ואז בשירה של שיר. בפסוק הבא אומרים שיש להם פטיש, פעמון ושיר לשיר. הסיום הניצחון, שמוצג להלן, חוזר על עצמו.

זה הפטיש של הצדק,

זה פעמון החופש,

זה שיר האהבה בין אחיי לאחיותיי,

בכל הארץ הזאת.

אם היה לי פטיש מאת פיטר, פול ומרי (1963)

המחפשים

המחפשים היו אחת הקבוצות האהובות עלי. נראה כי היסטוריוני מוזיקה אינם מסכימים אם ביצעו מוזיקת ​​רוק עממית או מוזיקת ​​פופ עם השפעה על מוסיקה עממית. אני אוהב את הקול של ג'ודית דוראם, עם זאת השירים מסווגים.

הקבוצה הוקמה בשנת 1962 באוסטרליה והפכה לפופולרית בינלאומית. בנוסף לדורהאם, זה כלל אתול גאי, קית 'פוטר וברוס וודלי. כל חברי הקבוצה ניגנו בכלי נגינה ושרו, אם כי נראה שדורהאם היה בעיקר זמר ממה שצפיתי. קולה שיחק את התפקיד המוביל ברבים מההופעות.

בשנת 1968 הקבוצה המקורית התפרקה והחברים עקבו אחר יעדים אישיים. עם זאת, הם חזרו מדי פעם להופעות, לשמחת מעריציהם. קולה של ג'ודית דוראם נשאר יפה לאורך השנים. למרבה הצער, היא חוותה דימום במוח בשנת 2013 רגע לפני שמלאו לה שבעים. למרות שנאלצה ללמוד לקרוא שוב ציונים מוסיקליים, קולה לא הושפע. הסרטון השני של "המחפשים למטה" הוקלט בשנת 2014 לאחר התאוששותה. הביצוע מקסים כתמיד.

כאשר הכוכבים מתחילים ליפול היא רוחנית אפריקאית אמריקאית מסורתית שלעיתים מושרה כמזמור.

כאשר הכוכבים מתחילים ליפול על ידי המחפשים

הקרנבל נגמר

הקרנבל נגמר אמור להיות שיר פופולרי מאוד באוסטרליה. זה משמש לפעמים כדי להנציח סיומות והושר בסוף גם ב- Expo 88 וגם ב- 2000 Paralympics. את השיר כתב טום ספרינגפילד, אחיו של דסטי ספרינגפילד. Dusty היה זמר פופ אנגלי.

נושא השיר הוא אהבה אבודה. העלילה מבוססת בצורה רופפת מאוד על סיפור בדיוני אודות מנהיג קוזקים רוסי אמיתי בשם סטפן או סטנקה רזין. על פי הסיפור, רזין הוא לוחם עז שמאוהב בנסיכה פרסית. כאשר חבריו לועגים לו על יחסו המתרכך, רזין זורק את האישה מהספינה שלו לנהר וולגה לטבוע. מטרתו להוכיח את חוזקו הנפשי ולשמור על הסולידריות בקבוצתו.

גבוה מעל, השחר מתעורר

והדמעות שלי יורדות גשם

כי הקרנבל נגמר

אנו לעולם לא ניפגש שוב.

הקרנבל נגמר על ידי המחפשים (2014)

הערך של המוסיקה העממית

ז'אנר המוזיקה העממית מכיל מגוון רחב של מוסיקה. במיטבו, זו באמת מוסיקה של העם, או העם. למרות שהשירים במאמר זה הופיעו לראשונה בשנות השישים, אני עדיין אוהב אותם. הם נכתבו באקלים פוליטי וחברתי אחר, אך חלק מהנושאים שהם מציגים הם לרוב רלוונטיים כיום.

מוזיקה עממית לעיתים קרובות מבדרת ומהנה. לפעמים זה יכול לשרת מטרות נוספות. זה יכול ליצור תחושת קהילה אצל השחקנים או המאזינים. זה יכול גם לחגוג או להעביר מידע על תרבות, דת או אירוע מסוים בהיסטוריה. לפעמים זה יכול לעורר מודעות לנושא. אני חושב שרב התת-סדרות של המוזיקה העממית, כולל מוזיקת ​​פול-רוק, מוסיפים לערכה.