דנה ווילי החלה את חייה הבוגרים כשחקנית תיאטרון לאחר שלמדה אמנויות תיאטרון במכללת גרנט מקוואן באדמונטון. היא פעלה במקצועיות במשך חמש שנים, אבל תמיד השמיעה מוזיקה. היא אומרת, "גדלתי לנגן בפסנתר ועשיתי הרבה תיאטרון מוזיקלי, אז תמיד הייתי זמרת, אבל משהו מסתורי ובלתי מוחשי התחיל להכריח אותי לכתוב שירים. מעולם לא עשיתי את זה, לא צמחתי לגזום גיטרות וכתבתי שירים סביב מדורות. "
החלטה נוספת שקיבלה לאחר שינוי לבה עברה לטייוואן. דנה מסבירה, "ידעתי שאם אני יוצא לחיים החדשים האלה כמוזיקאי, זה יהיה כמו לנהל את העסק שלי ואני אצטרך קצת כסף. החלטתי לעבור לטייוואן כדי ללמד אנגלית ולחסוך קצת כסף. בסופו של דבר חסכתי שם הרבה כסף, אבל במקום ללמד אנגלית בסופו של דבר נגנתי מוזיקה במקצועיות בשביל הכסף שלי כמו גם כמה הופעות משחק. "
ההזדמנויות המוסיקליות שהעניקה טייוואן לדנה איפשרו לה לבנות את הצלעות שלה כמוזיקאית ולשלם לה את דמי הברכה. היא מרחיבה, "יש שם סצנה ממש משגשגת של גולים שאוהבים לעשות דברים יצירתיים, אז בסופו של דבר נגנתי בלהקות בלוז, בלהקות בלוגראס, בלהקות כד וגם עשיתי הופעות של חברות עם להקות כיסוי. כתבתי גם דברים משלי וניסיתי לנגן על הופעות בכל הזדמנות שהייתי יכול. "
במהלך תקופתה בטייוואן היא פגשה אדם מאנגליה ופתחה איתו קשר אישי (ומוזיקלי). לאחר שעברה לאנגליה, החלה לטבול עוד יותר בקריירה המוזיקלית שלה. דנה אומרת, "הקמנו להקה ביחד וזו הייתה ההתחלה של התמקדות בדברים המקוריים שלי באופן בלעדי. חסכתי נתח כסף טוב בטייוואן, כך שהצלחנו להתמקד רק בלהיות מוזיקאים במשך שנתיים. בילינו לא מעט מהזמן הזה בהרצת הופעות ונסיעות בכל האי באותו משחק ככל שיכולנו. באותה תקופה הוצאנו שני אלבומים. "
הלהקה נפרדה בשנת 2010 ודנה הרגישה כי אין לה את האנרגיה להמשיך ולקיים קריירת מוזיקה במשרה מלאה. היא אומרת, "הייתי פשוט שרוף. אחרי חמש שנים על הכביש, אתה מכה בקיר וזה פשוט מרגיש לא בר-קיימא. הלכתי לאוניברסיטה בפעם הראשונה. בגיל 30 התחלתי תואר ראשון במוזיקה וסיימתי את זה, נולדתי תינוק באמצע ונכנסתי לתכנית לתואר שני בו אני עדיין טכנית. זה היה באמת עם האלבום החמישי שלי שאני מגלה שוב יצירת מוסיקה במשרה מלאה וממשיך במלואו להמשיך בקריירה. "
יש נתק בין המוזיקה שהיא מצליחה להשפיע באופן אישי, לבין הדרכים בהן אנשים אחרים מתארים את המוזיקה שלה. דנה מסבירה, "בהשוואה לזמרים / כותבי שירים אחרים, לא טבלתי את התחום הזה, למרות שעברתי תקופות בהן באמת שקתי את עצמי בחלק מהיצירות של דילן וביצירה של ג'וני מיטשל. טבלתי את עצמי גם בבלוגראס לתקופות מסוימות ובג'אז בתקופות מסוימות. אם הייתי יכול לומר שיש סוג אחד של עידן או ז'אנר של מוזיקה שהם האהובים עלי ביותר, זו מוזיקת רוק שנעשתה בין 1967 ל -1972. אני חושבת שזו הייתה תקופה קסומה. "
לגבי מה שאנשים אחרים שומעים במוזיקה שלה, היא אומרת, "אני כן מקבלת הרבה ג'וני מיטשל. אני לא יודע אם יש שם השפעה ישירה, אבל בהחלט יש השפעה עקיפה כי הקשבתי להרבה ג'וני במהלך השנים. היו לי אנשים שאומרים גם ג'ואן באז, שמעולם לא הקשבתי, בעיקר בגלל איכות הקול שלי. "
מילות השיר הן בבסיס תהליך היצירה של דנה. היא אומרת, "שירים בשבילי תמיד מתחילים עם רעיון לירי או רעיון רעיוני שאני מרגיש ואני רוצה לעבור. ברגע שיש לי וו לירי, אני אתחיל לשיר אותו ולהפוך אותו למנגינה לפני שאביא אותו לכלי. לא תמיד יש לי זמן לשבת ליד פסנתר או עם גיטרה. אני חושב שהעבודה שלי התחזקה בצורה מלודית מכיוון שלעתים פשוט אעבוד עם לחן ומילים לפני שאני אתחיל להכניס התקדמות אקורד. "
השירים שלה נוצרים לרוב כיחידה שלמה. דנה מסבירה, "החלק בגיטרה או בפסנתר בא יחד עם המילים המצטרפות למנגינה. לדוגמה, כשאני מקליט אני מתקשה לעקוב אחר השירה שלי בנפרד מנגינת הגיטרה שלי מכיוון שהם לא מרגישים היבטים נפרדים של השיר. "
האלבום האחרון של דנה יצא באוקטובר 2017. לדבריה, זה היה אחד מהקלטות האלבום הפחות מלחיצות שעשתה אי פעם. היא מסבירה, "זה התחיל כשדיברתי עם חברי הארי גרג. הגעתי אליו לפני כשנתיים ואמרתי, "הגיע הזמן! אני צריך להכין אלבום חדש! " ערכנו הדגמות של שני שירים כדי שנוכל להגיש בקשה למענקים. "
הם קיבלו את המענקים והחלו בתהליך בחירת השירים לאלבום. דנה אומרת, "היו לי מנגינות בשווי כמה שנים שלא הקלטתי. היו לי המון שירים ישנים שהיו בסביבה וכמה שירים חדשים יותר. דיברנו על אילו שירים אנחנו רוצים באלבום ואז איזה מכשירים רצינו באלבום. כספי המענק שקיבלנו קבעו את זה בחלקם מכיוון שקיבלנו את כל הכסף שלמענו. הצלחנו באמת לדמיין ולשאול 'איך הייתה קטע קרניים בשיר הזה? מה עם רביעיית מיתרים בשיר הזה? ' "
דנה מציינת כי האתגר העיקרי של מוזיקאים עצמאיים הוא להתפרנס ממוזיקה. היא הבינה שישנן דרכים רבות להפוך מוסיקה לחלק משמעותי מחייה מבלי להפוך אותה לדבר שמגדיר אותה. היא אומרת, "כשהייתי צעיר יותר, היה רעיון שאם אתה לא יכול לעשות מוזיקה כל קיומך, האם אתה באמת עושה את זה בהצלחה? עכשיו כשהתחלתי להרפות מזה, אני מגלה שהתשוקה שלי חזקה כתמיד. מוזיקה מהווה חלק מהותי מאוד ממי שאני, אבל זה בשום אופן לא אומר שאני צריך להרוויח את כל הכסף שלי בכך. "
בסופו של דבר היא יצרה קיום שמחבק עשיית מוזיקה ועדיין הגיוני מבחינה כלכלית. דנה אומרת, "הגעתי לקיום הזה שהוא יותר אקלקטי וזה לא קשור לאישיותי שלי כמוזיקאית, אלא נועדה להשתמש בכישורים שיש לי כדי לרקום יחד פרנסה, וזה מה שחייו של כל אחד עוסק בו."
בעתיד המטרה העיקרית של דנה היא להמשיך ולקיים את עצמה. היא מסבירה, "אם יש לי מטרה, זה להיות מסוגל לקיים. ברמה המילולית, אני רוצה שתהיה תוצאת האלבום החדשה בכמה הופעות פסטיבליות הגונות לקיץ וכמה הופעות של מועדון עם לעונה הבאה. אני מקווה שאוכל לקיים משהו שיעשה את המשאבים העומדים לרשותי כדי לעשות אלבום נוסף. "
היצירתיות היא דבר הטבוע בדרך בה היא חיה את חייה. דנה אומרת, "בחיי, כל שבוע נראה אחרת, גם אם יש דברים עקביים שאני עושה. אני רודף פרויקטים מסוימים ואז עובר לדברים אחרים. יש מקום ליצירתיות. כשהפסקתי להיות עטוף בזהות של להיות זמר / כותב שירים, שירים עכשיו מתעקשים על עצמם וכשהם כן, אני מנסה להכניס את העבודה ולכתוב אותם. "
