פרוס מלק הוא מפיק גלי סינתיסים פיני שיוצר את מה שהוא מכנה "מוסיקת סינט סינטטי פרה-אפוקליפטית" שיש לה רטרו של שנות ה -80. בראיון בדוא"ל דנו בהשפעותיו וגישתו ליצירת מוזיקה. דיברנו גם על אלבומו האחרון We Don't Belong Here.
קארל מאגי: איך הלהט שלך לראשונה ליצירת מוזיקה נדלק לראשונה?
פרוס מלק: הייתי ילד די טיפוסי שהקשיב לכל מה שיכולתי לשים את ידי. לאחר שהפעיל לחץ רציני על אבי, הוא קנה לי את ה- Commodore64 שהיה סם השער שלי לצלילים סינתטיים. בהתחלה פשוט שיחקתי משחקים, אבל די מהר הבנתי שאני נמשך יותר לאותם נושאי משחק קליטים שהולחן על ידי אגדות כמו רוב האברד, מרטין גאלווי ובן דגליש. ואז מצאתי תוכנת מוסיקה מטורפת והתחלתי לעשות מנגינות קטנות משלי.
בהמשך התחלתי לנגן בלהקות בית ספר טיפוסיות, בעיקר תופים ובס. בסופו של דבר כל הלהקות האלה מתו ונקברו, אז חזרתי לעולם של סינתוסים ורצפים, אבל הרוח למוזיקה אבדה. מכרתי את כל הציוד ושכחתי לגמרי מוזיקה במשך כמעט עשור, עד שהלהבה הוחזרה שוב בשנת 2016.
KM: מהם המרכיבים של מוסיקת הגלים הסינתטיים שגרמו לך להפוך אותה?
FM: אפשר לומר שסינט הוא האהבה הראשונה שלי מכיוון שהתחלתי לעשות מוזיקה בשנת 86 'עם צלילים סינתטיים מאוד פשוטים כמו שאמרתי לעיל. זה די חוזר למשהו מוכר ובכל זאת לעשות את זה בצורה שונה מאוד, אבל אני לא יודע אם באמת קיבלתי החלטה מודעת שאי פעם סינת-גלי זה משהו שרציתי לעשות, זה יותר מזה שבמוזיקה שלי יש כמה אלמנטים של גלי-סינטיס אשר נראה שמתאים לקהל הגלים הסינתטי. מבחינתי, זה בעצם רק מוזיקת סינטיס, אני לא צריך עוד תוויות לעצמי.
KM: מיהם האמנים שהעניקו לך השראה כמוזיקאי?
FM: יש כל כך הרבה ורובם אפילו לא קשורים לסינטיס. אני אוהב את המלחינים שיש להם יכולת לבנות עולמות משלהם כמו אותם מלחינים למוזיקת משחק איקונית שכבר הזכרתי, אבל גם אמנים / להקות כמו ניק קרשו, אולטראווקס, דוראן דוראן, גובלין, ג'ון קרפנטר, ואנגליס וג'ארה. אל תשכח מההשפעות הכבדות יותר כמו Black Sabbath, Kiss, Mötley Crüe ו- Iron Maiden. איזה בלגן בעצם!
KM: באופן כללי, איך אתה הולך ליצור מוזיקה חדשה?
שר החוץ: זה שונה בכל פעם שאני מניח. לפעמים פיסת מנגינה או קו באס קצרים פוגעים במוחי והנחתי אותו. לפעמים אני מקבל פעימה רגילה של 4/4 ומתחיל לדפוק משהו על זה. זה ממש נהדר שאין נוסחה להשראה.
ק״מ: ספר לי עוד על דעיכה של המיינפריים. מהם הרעיונות העומדים מאחוריו וכיצד הם התפתחו?
שר החוץ: יש מקום שנקרא אוקטופריס בעתיד רחוק. בני אדם, חיים וגם מתים, כבר מזמן איננו, והמיינפריים הרשע שולט ברשת המחשבים העולמית. עד שיום אחד...
אם נצלול למושג המבנה הדרמטי (שיש לו שישה שלבים שונים), זה די ברור שאתה יכול להשתמש בזה כדי ליצור EP על ידי התחלת ההקדמה וסוף הרזולוציה. חשבתי על זה כשכתבתי שישה שירים לאלבום, אבל הייתי צריך להוריד שיר אחד כי זה פשוט לא עבד עם האחרים. כשאני מסתכל אחורה עכשיו אחרי שנה משחרורו, הוא עדיין מרגיש מגובש בכללותו (ואם אתה מדלג על ה'א 'הזה, זה מבוטא' מטומטם '... ובכן ...)
KM: ספר לנו משהו על האלבום הקרוב שלך שאנחנו לא שייכים כאן ?
FM: אני אשחרר אותו ב -19 ביוני ויש לו תשעה שירים עם זמן ריצה כולל של 28 דקות, כך שממש קל להאזין ולשכוח ... או להמשיך לחזור כלומר!
אין הפעם נושא גדול, רק השירים הטובים ביותר שכתבתי בין דצמבר 2018 - מרץ 2019. הצליל שחיפשתי הוא יותר אורגני מבעבר ועם ההשפעות שהלכתי עוד יותר משנות ה -80. לראשונה עשיתי גם כמה שירים על ידי חסימת כלים בכלים שונים. מבחינה תיאמטית, העתיד הדיסטופי נותר מאחור לעת עתה, מכיוון שהרהרתי יותר בנעשה בעולם כיום. כך שהטווח הרגשי באלבום עשוי להיות גדול עוד יותר מזה שהיה קודם.
אז אני חושב שמדובר בחיה מסוג שונה מאוד מאשר Decay of the Mainframe, שלא רציתי ליצור מחדש. רק רציתי לעשות כיף רציני ובאמת.
KM: מה התוכניות העתידיות שלך לקריירה המוסיקלית שלך?
FM: יש לי יותר מדי תוכניות בחיי, אז ניסיתי לתכנן פחות תוכניות עם המוזיקה שלי, אבל התוכנית שלי לטווח הקצר היא להוציא את האלבום הראשון שלי באורך מלא ביוני עם סוג של סרטון פרומו. ואחרי זה אני אתחיל לבנות את מערכת ההפעלה שלי. אני מקווה שאקבל את ההופעה הראשונה שלי בשנת 2019.
ק״מ: מה אתה חושב על מצב סצנת הגלים הסינתטי בזמן האחרון?
שר החוץ: אני לא יודע, יש לי הרבה מה להתעדכן! בשנת 2019 אני בעיקר חי בבידוד בגלל תהליך כתיבת האלבומים, אז אני לא באמת על המפה. אני חושב שיש הרבה שירי גלים סינטטיים נפלאים סביב אלבומי synthwave פחות מהנים. נראה כי האמנים גיקים מוכווני הפקה יותר בהשוואה לז'אנרים אחרים על חשבון כישורי כתיבת השירים בפועל וזה משהו שעלינו להתאמן עליו הרבה יותר.
מפיקים אוהבים לדבר על הצעצועים האחרונים שלהם, אבל מבחינתי הנושא היותר מעניין הוא מה שגרם לך לעשות את השיר ומה הוא גורם לך (ולי) להרגיש, לא כל כך הצד הטכני. כשאתה מקבל קומפוזיציה עשירה ומעניינת, זה מוריד לחץ רב מההפקה, אבל אם הקומפוזיציה שלך משעממת, חוזרת ונשנית, יש לך הרבה עבודה לעשות כדי להלהיב את המאזין.
KM: כיצד אתה טוען את הסוללות היצירתיות שלך?
שר החוץ: אני לא יודע, האם אני טוען בכלל? מבחינתי זה קורה בכך שאני עושה משהו אחר לגמרי או לא עושה כלום, וזה ברור לעזאזל קשה אבל אני משתפר בזה. אני לא האדם הראשון שמוצא יצירתיות מתוך בדידות ושעמום. הנפש מתחילה ליצור סיפורים כשיש לך גירוי אפס סביבך.
