אנדרו מורו (מים וגשרים) הוא אמן גלי סינטיס אוסטרלי שיש לו שורשים בלהקות פאנק ורוק מוסך. הוא הוקסם ממוסיקה מבוססת סינטיס וחוקר אלמנטים שונים של גלי סינתוס במוזיקה שלו. באימייל הוא סיפר לי על הסיפור המוזיקלי שלו, ההשראות שלו ותהליך היצירה שלו.
ראיון עם מים וגשרים
קארל מאגי: איך התחלת לראשונה ליצור מוזיקה?
אנדרו מורו: בשבילי התהליך התחיל בתיכון. פטרתי את הוריי עד שקנו לי גיטרה אקוסטית זולה. זה היה גוון מכוער של כחול בהיר ונשמע נורא, אבל די היה לי כדי לנסות ללמוד שירים ברדיו ולהשמיע מנגינות לפי האוזן. במהלך השנים הבאות, לימדתי את עצמי לנגן בגיטרה בקצב בסיסי והקמתי כמה להקות סקייט-פאנק ורוק עם חברים. היינו משחקים במוסכים שלהם בערב שבת לקהל הגדול של הוריהם. היה לנו כיף וחוויות אלה גרמו לי להתלהב ביצירת מוזיקה, ולא רק להקשיב לה.
היה לנו 'מועדון לילה' מתחת לגיל 18 שהיה קורה פעם בחודש בעיירה שלנו. אחרי שהלכתי לזה פעמים רבות והאזנתי לכל מוזיקת הריקוד האלקטרונית, הרגשתי שנעשה מוזיקה עם מחשב זה הדרך הבאה שרציתי לרדת.
KM: כיצד ומדוע התחיל העניין שלך במוזיקה מבוססת סינטיס?
א.מ: אני ילד משנות השמונים, אז גדלתי עם הפסקול לסרט האנימציה המקורי של רובוטריקים תמיד בסיבוב, לצד אמנים כמו דפש מוד, מסע ופיל קולינס וכו ';
כאשר התחדשתם של הסרטים הנוסטלגיים הללו החלה כמוהו בסרט ההמשך של טרון, טורבו קיד וקונג פיורי, מצאתי את עצמי מאזינה ליותר ויותר מהמוזיקה הישנה ההיא, וכמעט במקרה, נתקלתי בז'אנר הגלים הסינתטי ביוטיוב.
שמעתי כמה שירים של The Protomen כמה שנים קודם לכן בסדרה מקוונת שנקראה High School Game . מהר מאוד הפכתי לאוהד מהם, אך מעולם לא הבנתי שהם חלק מסצנה הרבה יותר גדולה.
KM: מיהם האמנים הגדולים שהשפיעו על היצירה שלך ומדוע הם השפיעו עליך?
AM: בנוף הנוכחי שלנו, אני לא יכול להימנע מלהזכיר את רובה האקדח ואת חצות הלילה . הם הנגנים של מוזיקת הרטרו. האלבומים שלהם נכנסו למוזיקה מסוג נדיר זה שאנחנו מתחילים לקשר לזיכרונות ורגשות. אני לא חושב ששום ז'אנר או להקה כלשהי השפיעו עלי מאז להקות הפאנק וה- emo של תחילת שנות האלפיים. שירים כמו שקיעה וכשאתה גדל והלב שלך מת, נותנים לי צמרמורת ומחזירים אותי לתקופת זמן שאף פעם לא חייתי. לחפור לעומק, אמנים כמו מייקל אוקלי וקאלקס ששניהם משמיעים צלילי מוזיקה סינתטית ונראים כה קלים, היוו עבורי השראה עצומה.
אמנם טרם הוצאתי רצועות סינטיס קוליות, והמוזיקה המדהימה שלהם דוחפת אותי יותר ויותר לכיוון הזה. שניהם שניהם סתם חבר'ה חביבים שמוכנים לשוחח עם אמנים קרובים כמוני, נותנים עצות ועידוד. העובדה שיש מעט אגואים גדולים (אם בכלל) בסצנה שלנו היא באמת משהו מיוחד. אני אוהב גם את הצד האפל יותר של הז'אנרים / ים שלנו. אני אוהב את האמנים כמו סקנדרואיד, פטברטור, ריי גון גיבור וקרוקט שמצליחים למזג כמה מהצלילים של הקיץ עם האלמנטים היותר סוערים של הדארקינת. הם באמת בכנות כמה מההשפעות הגדולות יותר על האלבום החדש ביותר שלי. החלק בסגנון החלל והסייבר-פאנק בסצנה שלנו הוא כל כך קסום.
KM: ספר לי קצת על תהליכי היצירה שאתה עובר כשאתה עושה מוזיקה חדשה.
א.מ: זה אקלקטי בכנות. זה אולי קלישאי, אבל לעיתים קרובות זה מרגיש כאילו השירים כותבים בעצמם. אני אתעורר עם מנגינה בראשי, ובתוך בוקר, אולי יהיה לי מבנה שירי שמונח סביבו. אחרי יום או יומיים, אז אוכל לחזור ולהעריך אותו מחדש, להוציא כמה מהקטעים הבינוניים יותר ולהמשיך להוסיף לזה. מרבית השירים נוטים ללבוש את צורתם הכללית תוך מספר ימים. לפעמים, זה יהיה קו בס שמתחיל אותו ושיר יופיע סביבו. מדי פעם אני אשחרר הערות לתוכנה ואעד בטעות במשהו מוזיקלי באמת. כנראה שאין שני שירים שנוצרו באותה צורה. כדי למצוא את הצליל האמיתי שאני רוצה עבור כל שיר, ארכיב קבוצה של סינתוסים וטלאים שיש ביניהם איזון ממש נחמד; זה פשוט עובד.
לדוגמא, המסלול סרטי ירח באלבום החדש התחיל במנגינת הסקסופון. ידעתי מיד שהוא זקוק להתקדמות אקורדים ממש רכה מאחוריה עם סוג כלשהו של כרית חמה, וברגע שהקצב נכנס פנימה רציתי את הלחן בשכבה עם הפעמונים הסטריאוטיפיים האלה של שנות ה -80. הצליל שרציתי היה שם בראשי, זה היה רק עניין של לנפות דרך ה- VSTs שלי ולהתמודד עם ההגדרות עד שזה נשמע כמו שצריך.
KM: ספר לי עוד על Starbound. איך נוצר האלבום ואיך ניגשת ליצור אותו?
AM: Starbound התחיל עם רצועה אחת (מסלול הכותרת עצמו). הוצאתי זה עתה את האלבום הראשון שלי Tales From The City והרגשתי קצת חלל בגלל היעדר עשיית משהו יצירתי. בזמן שלמדתי באוניברסיטה שמעתי את השיר הקלאסי של רוברט מיילס ילדים ברדיו. לשיר הזה יש כל כך מדע בדיוני, חלל בו ומעביר אותך למקום אחר זר לחלוטין. רציתי ליצור משהו שהשפיע באותה המידה, והמסלול Starbound החל להתגבש באותו אחר הצהריים. זמן קצר אחר כך נכתבו פוליביוס והטיסה האחרונה והרגשתי כאילו צצה EP - איזה אלבום קונספט על טיסת חלל נידונה.
ככל שחלף הזמן, הנושא התהדר והיה לו פחות השפעה על הכתיבה שלי. קטעים כמו סרנדה מוארת וחופשית הם שירים בהירים ומרוממים הרבה יותר ממה שציפיתי לאלבום. ביליתי שבועות ב- Battlestations! כי לא הצלחתי להשיג את התמהיל והיה לי חסימה אמנותית שלמה. הייתי קרוב לגרוט את הפרויקט לגמרי, אבל בזכות פידבק מדהים של חבר וכמה אמנים אחרים, הצלחתי להתגבר על הבעיות שהיו לי עם הצליל של הרצועה ההיא.
המוזיקה לאלבום הסתיימה בסביבות אוגוסט השנה. ביליתי את החודשים הבאים בשכלול הערבול והמאסטרינג, תוך כדי עבודתי עם האמן שלי ניאון חלומות עיצובים (שעשה גם את הגרפיקה המדהימה לאלבומי הראשון) על הרעיון ליצירות האמנות הנלוות. עצרתי את השחרור עד סוף נובמבר כדי להתיישר עם מופע השקת האלבום שתוכנן לתחילת דצמבר במלבורן.
ק״מ: מהן השקפותיך בנוגע למצב סצנת הגלים / הסינטיס הגלים האוסטרלים ?
א.מ.: זה תחום שאני אודה שאני יחסית מחוץ אליו. ביליתי שנים רבות בסצנת המטאל וההארדקור האוסטרלית בזכות להקה שהייתי חלק ממנה, ולכן עיקר הקשר והפרספקטיבה המוסיקלית שלי נובע ממצב הז'אנר ההוא בארצנו. מוזיקה חיה ומקומית כאן בכלל משגשגת, כאשר תחנות רדיו כמו Triple J ו- The Faction פותחות דלתות לאמנים קטנים כדי להגיע לקהל רחב. תחנות אלו מוצאות ומקדמות באופן פעיל אמנים עתידיות לבמה לאומית ומאפשרות לאמנים אלה לקבל חלק מההכרה והחשיפה המגיעות להם בעבודתם הקשה.
נראה כי מיקרוגל מחדש הוא סצנה מאוד נודעת כאן. עד שגיליתי את כביש הלייזר (אירוע מועדון לילה חודשי במעגל הלילה / סינתוס גלי במלבורן שמנוהל על ידי DJ Zerotonine), לא ידעתי שיש בכלל אירועים ספציפיים לסינתטיות במדינה שלנו. מלבורן היא בירת המוזיקה שלנו, והיא מתאימה לכל ז'אנר, תת-ז'אנר ועניין עם כל כך הרבה סצינות ותרבויות שוליים, וזה במקום הזה שמסינת-גלים מצאה גם בית. אני נרגש לשחק שם החודש, ומקווה לפגוש כמה תקליטנים אוסטרלים מדהימים של גלי גלים סינתטיים שיעזרו להרחיב את אופקי מבחינת מוזיקת הרטרו האוסטרלית.
KM: לאן אתה רוצה לקחת מים וגשרים בעתיד כפרויקט?
א.מ: זה משהו שעכשיו אני מגלה. חלק ממני מצפה שארגיש את אותו חלל אמנותי במהלך החודשים הקרובים, וללא ספק אתחיל לעבוד על מוזיקה חדשה, אבל חלק ממני רוצה גם לקחת פסק זמן ולחזור להיות צרכן לזמן מה. . הייתי בשיחות עם כמה זמרים, שאחד מהם אמן היפ-הופ בפרופיל יחסית, על ביצוע שיתופי פעולה. אם הפרויקטים האלה יתאגדו, יתכן שיהיה לי החומר להפיק את אוסף הסינטיס הקולי הראשון שלי זמן מה בשנת 2019 אבל הזמן יגיד. הרעיון של מיזוג היפ הופ / ראפ וסינת-גל הוא משהו שמרגיש רענן, וכבר נתן לי אנרגיה יצירתית שלא הרגשתי זמן רב. יתכן וזו הדרך הזו שקוראת לי הכי הרבה לכיוון 2019.
KM: איך אתה מחדש את עצמך באופן יצירתי?
א.מ: האזנה למוזיקה חדשה ולז'אנרים שאני בדרך כלל לא מצליחה לחשוב עליהם. בזמן האחרון הקשבתי לכמויות אדירות של היפ הופ, ו"אניפ ראפ ". להרבה מהאמנים האלה פעימות לואי-פיי מדהימות שמאחורי השירה שלהם, ופעימות אלה וחלק מהצלילים הסינתטיים שהם משתמשים בהם הם שבאמת משכו את תשומת ליבי. השימוש בגיטרות נקיות בחלק מהמסלולים האלה גם כן ממש עניין אותי לנסות משהו חדש. אמנים לא אוהבים כלום, בשום מקום ו- RILEY משתמשים בסקסופון, גיטרה וסינטה בצורה מדהימה.
קנייה והגדרת צלילים חדשים היא גם דרך נהדרת לרענן את הדברים מחדש. אני נמצא במסע קניות מאז מכירות בלאק פריידי לרכישת המון VSTs חדשים, כמו גם חבילה של חבילות קבועות מוגדרות מראש לסינתוסים האהובים עלי. לוח הצלילים שלי ל- Tales From The City ו- Starbound היה דומה יחסית, כך שזה יהיה צעד טוב קדימה עכשיו לעבור לכמה צלילים, סגנונות וכלים חדשים כדי לבשר משהו שהוא גם מים וגם גשרים וחדש.
