בין 1400 ל- 1600, בעידן הרנסנס התפתחה התפתחות רבה של סגנונות הלחנה המוסיקלית, בעיקר של מוסיקה מקהלתית. להלן רשמתי ארבע קטעים יפים שהולחנו בתקופה זו, שכולם ביצעתי והערצתי. תוכלו למצוא את הטקסט של כל יצירה עם תרגום לאנגלית, כמה הערות כלליות על היצירה או הרקע שלה, ומדריך האזנה שמתאים למקומות ספציפיים בהקלטות היוטיוב המוטבעות. הקשיבו כמה שיותר או מעט שתרצו, עם המדריכים או בלעדיהם - החלק החשוב ביותר הוא לקחת הפסקה מכל דבר אחר שאתם עושים וליהנות מהמוזיקה הנהדרת הזו.
1. Ave Verum Corpus (וויליאם בירד כ 1605)
טקסט ותרגום: (מקור)
Ave verum corpus / n atum de Maria בתולה / v ere passum immolatum / in crucis pro homine. / Cuius latus perforatum / unda fluxit sanguine. / Esto nobis praegustatum / בבדיקת מורטיס. / O dulcis, o pie / O Jesu Fili Mariae / miserere mei / Amen.
ברד, גוף אמיתי / יליד מרים הבתולה / שבאמת סבלה, שחטה / על הצלב למען האנושות. / שצדו נוקב / שפך מים ודם. / תהיי מקדימה לנו / במהלך סופת המוות שלנו. / הו מתוק, הו קדוש / ה ישוע בן מרים / רחמי עלי / אמן.
הערות כלליות:
אחד המועדפים עלי בכל הזמנים, Ave Verum Corpus של בירד מלא בדיסוננסים יפהפיים כדי להדגיש את כאב הטקסט על צליבתו של ישו. שקול כיצד התנודות בין אקורדים ראשיים למינוריים (שחלקם ציינתי להלן) ממחישות את הטקסט. שימו לב גם לרגעים של הומופוניה (כאשר כל הקולות שרים מילים יחד באותו קצב) לעומת מקרים שבהם חלקי הקול הכניסו את הכניסות, ומה ההשפעות שיש להעברת הטקסט. הרגעים היפים ביותר של היצירה הם בעיניי המתלים: רגעים שבהם התווים המושרים על ידי שני חלקים קוליים או יותר אינם דיסוננטיים בקצב של פעימה או שתיים, לפני שחלק אחד זז למעלה או למטה בתו כדי לפתור את המתח. לרוב זוהי תוצאה של חלק אחד שנשאר על פתק כאשר האקורד משתנה סביבו ואז פיתרון לפתק באקורד החדש.
מדריך האזנה:
0:07: שימו לב כיצד אקורד הקטין הפותח הוא הומופוני (כל הקולות נכנסים באותו זמן על אותן מילים ומקצבים).
0:23: שימו לב כיצד הצליל מתבהר לסדרת אקורדים מרכזיים על המילים "natum de Maria virginae" או "נולד מריה הבתולה".
0:57: האזינו להשעיה ב"הומין "(בחלק האלטו); ראה אם אתה שומע סוג של מתח מספק ושחרור בנקודה זו.
1:12: שימו לב כיצד החלקים הקוליים נכנסים בזמנים שונים, חופפים את המילים "unda fluxit sanguine" או "לשפוך מים ודם" כדי לייצג מבוקרת את הרעיון של לשפוך או לזרום.
1:36: הקשיבו לקרשנדו (להתגבר) על "מורטיס" או "מוות" - זהו אחד השיאים העיקריים של היצירה, תוך הדגשת הדרמה של המילה הזו.
1:46: הקולות נעשים פתאום רכים ומתוקים יותר על "o dulcis, o pie" או "o sweet, o קדוש". הסופרן שר לבד לפני שנכנסים החלקים האחרים, תורם לתחושת קלילות וטהרה.
2:08: שימו לב להשעיה היפה על "מריה", הפעם בחלק הטנור.
2:15: חלקים קוליים נכנסים בזמנים שונים על הטקסט "miserere mei" או "רחמי עלי", המייצגים קולות בודדים בהצהרה האישית יותר הזו.
2:43: המוזיקה חוזרת כעת על הקטע שמתחיל ב "o dulcis, o pie", אפילו יותר ברכות ומתוק לסיום היצירה.
3:47: התענג על דיסוננס עסיסי נוסף בין תו הטנור לבין תווי האלט / בס.
2. אולטימי מיי סוספירי (פיליפ ורדלוט בערך 1520?)
טקסט ותרגום:
Ultimi miei sospiri / che mi lassate fredd'et sença vita, / contate i miei martiri / a chi morir 'mi ved'et non m'aita. / Dite, o beltà infinita, / dal tuo fedel 'ne caccia empio martire. / Et se questo gli è grato, / gitene ratt'in ciel 'a miglior' סטאטו. / Ma se pietà le porg'il vostro dire, / tornat'in me, Ch'io non vorrò morire.
נשימותי הגוססות / שמשאירות אותי קור וחסר חיים, / מספר את סבליי לאחד / שרואה אותי נספה ולא עוזר לי. / דבר, אוי יופי אינסופי, / שייתכן שנאמן עלייך סבל חסר רחמים. / ואם זה נעים לה, / לך במהירות לשמיים ומצב טוב יותר. / אבל אם דבריך יעוררו את רחמה, / חזרו אלי, כי אני לא רוצה למות.
הערות כלליות:
היצירה הזו היא דוגמא קלאסית למדריגל מוקדמת, סוג של מוזיקת מקהלה חילונית ללא ליווי שמקורה באיטליה. אפילו מלחינים שאינם איטלקיים השתמשו לעתים קרובות בטקסט ובשירה שנכתבו באיטלקית, והיצירה הזו הייתה דוגמא לכך. אחד הדברים האהובים עליי ביצירה זו הוא צליל כניסות הבאס העמוקות (החלק הקולי הנמוך ביותר מתוך 6), במיוחד בהקלטת זמרי המלך הנהדרים הזה. תשמעו הרבה חיקויים בין חלקי הקול, מה שיוצר מרקם פוליפוני מעניין (ההפך מההומופוני: חלקי קול שרים טקסט בזמנים שונים עם מקצבים שונים). נסה להקשיב בגלל שורות טקסט חוזרות המועברות בין קולות - זה קורה בכל מקום לאורך היצירה.
(הערה: יש שגיאת כתיב בכותרת הסרטון ביוטיוב. זה 'Ultimi', ולא 'Ultima'.)
מדריך האזנה:
0:11: שמע את כניסת הבס הנמוכה הראשונה מהדהדת להפליא ...
0: 23-0: 28 ו- 0: 33-0: 38: שימו לב כיצד הזמרים מדגישים את הצליל "s" של "lassate" כדי לעזור לנו לשמוע את החזרה על המילה בחלקים שונים.
0:50: עוד כניסה בס מספקת ומספקת.
1:20: היצירה מתחילה להתעצם בנפח ובגובה הצליל, מבליטה את הטקסט המתחנן "דיט, o beltà infinita" או "לדבר, הו יופי אינסופי".
2:03: האזינו לרגע הומופוני נדיר בקולות העליונים על "gittene ratt'in ciel" או "ללכת במהירות לגן עדן"; הקלילות של הקולות הגבוהים יכולה לייצג תנועה כלפי מעלה לשמיים והמרקם ההומופוני מספק ניגודיות קצרה לשאר הקווים החופפים ללא הפסקה.
2: 36-2: 52: אחרי קטע רך יותר, היצירה מתחילה להצטבר שוב בנפח ובעוצמה, ונוחתת בעקביות על אקורדים קלים במילה "אני" (מספקת סוג של דגש אפל).
3:07: שמעו השעיה יפה בחלק האלו 1.
3. ג'ה אותי מתלונן על פיוטים (גיום דופיי 1414)
טקסט ותרגום:
Je me מתלונן על piteusement / a moi tout seul plus qu'a nullui, / de la griesté, paine e tourment, / Que je souffre plus que ne di. / Dangier me tient en tel soussi / Qu'eschever ne puis sa rudesse, / et Fortune le veult aussi, / mais, par ma foy, ce fait Jonesse.
לצפייה בתרגום לאנגלית לחצו כאן. בעיקרו של דבר, הטקסט הוא על הכאב והסבל של "אהבה" - ומלודרמטית למדי!
הערות כלליות:
יצירה זו אמורה להישמע שונה מהאחרים; למרות שהוא נכתב טכנית בתקופת הרנסנס המוקדמת, הצליל של דופיי הוא די מימי הביניים. הקשיבו לחמישים הפתוחים שנשמעים חלולים בקצות המשפטים ובאופן בו חלקי הקול חופפים, במקום לתפוס טווחים שונים של תווים. שימו לב גם לעצמאות הקצבית והטקסטואלית של חלקי הקול (כלומר הם שרים את הטקסט בזמנים מעט שונים ועם מקצבים מעט שונים). זה תורם לצליל קצת כאוטי (וקלאסי מימי הביניים) שרובנו לא רגילים לשמוע. אלמנט נוסף מימי הביניים הוא השימוש בקולות למוזיקה שאינה מכוסה בטקסט; זמרים משתמשים בצלילי ווקל כמו "ee" או "eu" עבור קטעים אלה.
גרסה זו ביוטיוב מלווה בכלים; לקבלת סידור קולי קפפלה מדהים, בדוק את ההקלטה של בלו הרון ב- Spotify.
מדריך האזנה:
0: 11-0: 14: האזינו לקטע המנגינה הזה (המושר על ידי הקול הגבוה ביותר, זה שמספר מהקפיצה מתוך המרקם) ובדקו אם תוכלו לשמוע אותו חוזר על עצמו לאורך היצירה (הוא חוזר מספר פעמים) . אני אוהבת את איך שנשמע החלק הזה!
0:44: זה מסמן את תחילתו של קטע ללא טקסט (מושר ב- "ee"). שימו לב כיצד הקולות מחקים כלי נגינה וכיצד הקצב המהיר והיציב והתווים החופפים יוצרים מעין אפקט אדווה, דמוי גל.
1:00: הנה דוגמא לחמישית פתוחה חלולה בסוף משפט - שימו לב לבחירה הסגנונית של הזמרים לדקרסנדו (להיות רך יותר) ולא לטרוק בה.
1:04: האזינו להומופוניה הקצרה בתחילת החלק הזה, שנשמעת יותר כמו מוזיקה מתקופת הרנסאנס בהשוואה לחלקים אחרים ביצירה.
1:30: דוגמא נוספת לחמישית פתוחה שקצת יותר קל לשמוע.
1:32: המופע השני של הקטע ללא טקסט.
4. זרע באליום (תומאס טאליס כ 1570)
טקסט ותרגום: (מקור)
זרע ב alium nunquam habui / praeter in te, Deus Israel, / qui irasceris, et propitius eris, / et omnia peccata hominum / in tribulatione dimittis. / Domine Deus, היוצר caeli et terrae, / respiled humilitatem nostram.
מעולם לא מיקמתי את תקוותי / באף אחד מלבדך, אלוהי ישראל, / שיכול להראות גם כעס וגם אדיבות / ולפטור את כל חטאיו / של האדם הסובל. / אדוני אלוהים, בורא שמים וארץ / יש לזכור את ההשפלה שלנו.
הערות כלליות:
ביצירה המדהימה הזו יש את החלקים הקוליים ביותר של יצירה מקהלה כלשהי (40!). הקולות מפוצלים ל 8 מקהלות בנות 5 קולות (סופרן, אלט, טנור, בריטון ובס). לא כל מקהלה שרה בכל רגע (לרוב הם מחליפים קטעים בקבוצות של שתי מקהלות), אבל יש כמה קטעים מדהימים שבהם כל החלקים שרים בבת אחת ויוצרים צליל צפוף ועשיר. ברור שקולות מסוימים שרים את אותם תווים (אין 40 תווים שונים שנשמעים בבת אחת), אך טאליס מגדילה את המקצבים ומצווה פקודות של חלקים שונים כדי ליצור מרקם צפוף של תווים באותו אקורד.
אני יודע מניסיון שקל מאוד ללכת לאיבוד כששירים או מאזינים ליצירה הזו בגלל המקצבים החופפים הבלתי פוסקים. בדרך כלל מאזין מיומן יכול לזהות באמצעות האוזן את פעימות הפעולה (הקצב הראשון, שלרוב מקבל דגש נוסף) של כל מידה של יצירה, אך קשה באופן יוצא דופן לעשות זאת ביצירה זו לאחר 30 השניות הראשונות בערך. ההשפעה של זה עבור המאזין היא מסת צליל בלתי נגמרת, כאשר קשה לבחור בשורות בודדות. הדגשתי להלן כמה רגעים ספציפיים להאזנה לאורך הדרך, אבל בעיקר פשוט לשבת לאחור וליהנות מהאווירה של זה!
מדריך האזנה:
בדוק אם אתה יכול לשמוע את הכניסות של החלקים האישיים, מכיוון שהם נכנסים לטקסט "spem in alium" (מההתחלה עד 2:12).
2:30: זה הרגע הראשון בו כל החלקים שרים בבת אחת!
בדוק אם אתה יכול לשמוע את הסופרן מחקה ישירות את הקו המלודי של הטנור על "qui iraceris" (טנור בשעה 2:54, סופרן בשעה 3:00).
4:35: שמע את כל החלקים שרים יחד על "et omnia peccata hominum" (זה אחד הרגעים האהובים עלי).
7:19: לאחר הפסקה, כולם שרים (בעיקר) הומופונית את האמירה הדרמטית הראשונה של "תגובה".
8:19: שוב, כל חלק נכנס ל"התייחסות "אחרי מנוחה: מכאן זו הצטברות איטית ויציבה עד הסוף השופע.
מוזיקת רנסנס מיועדת לכולם
אני מקווה שנהניתם להאזין לקטעים האלה ולהשתמש במדריכים כדרך להרגיש יותר מעורבים איתם. אך זכרו: אין דרך נכונה או לא נכונה להקשיב להם. גלה את החלקים המועדפים עליך ותאר אותם איך שאתה רוצה; אינך צריך לדעת תורת המוסיקה כדי לתאר את מה שאתה אוהב ביצירה או בקטע מסוים. יש ליהנות ממוזיקה, לרקוד אותה, לדבר עליה, לזמזם אותה ולהשתמש בהן ולהעלות רגשות שאיננו יכולים להסביר. אני מקווה שתמשיך לחקור קטעים אלה ואחרים מעידן יפהפה זה של מוסיקה מקהלתית.
