גרהם נסביט הוא מלחין מבוסס סיאטל של פסקולי משחקי וידאו ומוזיקה בהשראת הצלילים הקלאסיים של קונסולות של 8 ו 16 סיביות. דיברתי איתו על איך שהוא נלהב ממוזיקת משחקי וידאו, תהליך היצירה שלו וכמה מהמשחקים עליהם עבד.
קארל מאגי: איך התעניינת לראשונה ביצירת מוזיקה?
גרהם נסביט: התחלתי לעשות מוזיקה כשקיבלתי גיטרה. הייתי בן 10 או 11 וממש רציתי להיות בלהקת פאנק. עשיתי דברים כאלה עם החברים שלי זמן מה והתחלתי כמה להקות כיסוי. היסוד הבסיסי שלי למוזיקה נבע מלימוד שירי רוק קלאסיים. ניסיתי בכלים שונים כשעברתי את התיכון. הרמתי את הפסנתר והתופים. בעיקרון השגתי את היד על כל מה שיכולתי והייתי יוצר מוזיקה משלי במחשב שלי.
KM: איך הגעת לראשונה למוזיקת משחקי וידאו?
GN: הייתי אומר שמוזיקת משחקי וידאו תמיד הייתה בחיי. גדלתי עם אח שגדול ממני בעשר שנים והיו לו את כל הקונסולות וספריית משחקים ענקית. הייתי פשוט יושב מסביב ורואה אותו מנגן, אז הרבה מהמוזיקה מהמשחקים האלה (הרבה JRPGs) ממש דבקו בי. זה תמיד היה משהו שחשבתי עליו הרבה. תמיד חשבתי הרבה על פסקולים, אבל לא חשבתי הרבה על האנשים שמאחוריהם בהתחלה. המוזיקה עצמה בהחלט נתקעה איתי. לאייפוד הראשון שלי היה מוזיקה של להקות כמו וויזר, אבל היה בו גם Donkey Kong Country. זה היה קרע שחבר שלי נתן לי ותמיד הקשבתי לזה.
KM: ספר לי על איך התחלת ליצור מוסיקה במשרה מלאה.
GN: בזמן שלמדתי גיטרה ופסנתר, ניסיתי לבחור ולנגן שירים מסוימים ממשחקים כמו נושא קרב הבוסים מ- Final Fantasy VII או Aquatic Ambiance מ- Donkey Kong Country. תמיד הסתכלתי במוזיקה מהמשחקים האלה כמשהו שיכולתי להעריך, אבל לאו דווקא משהו שהיה לי האמצעי לעשות. כשלמדתי בקולג 'לפני חמש שנים שמעתי על פיתוח משחקי אינדי ושאנשים עושים משחקים במחשבים הביתיים שלהם, כך שהתעניינתי ממש לעשות מוזיקת צ'יפטון בו זמנית. שני הדברים חצו ממש טוב. הלכתי לבית הספר עם כמה אנשים שעשו משחק ב- RPGMaker ועשיתי להם כמה מסלולים. משם התחלתי ללמוד כיצד להיכנס למשחקי אינדי.
KM: דברו על כמה מהאמנים שמצאתם מעוררי השראה ומדוע?
GN: כשהתחלתי לעשות מוזיקת משחק הייתי באמת באלבומי הקונספט של Disasterpeace. עבודתו העלתה אותי על הרעיון להכין חומר צ'יפטון משלי בצורה רעיונית. הרבה מלחינים של JRPG היו גם ענקיים עבורי כמו נובו אומטסו ויוקו שימומורה. הם תמיד דבקו איתי. אני גם ממש נכנס למוזיקה של ג'ו היסישי לסרטי הסטודיו ג'יבלי. זה היה מרכזי עבורי.
למעשה אני עושה הרבה דברים עם ציוני סרטים כי רציתי להיות מלחין קולנוע לפני שהתחלתי למשחקים. בזמנו חשבתי שההרכב של הסרטים היה יותר דבר מוחשי עבור אנשים לעשות. הייתה לי את כל התוכנית הזו לצאת לברקלי וללמוד הרכב סרטים, אבל זה היה לפני שגיליתי על פיתוח משחקי אינדי. ג'ון וויליאמס היה כמובן השפעה ענקית עבורי. עבודתו של ג'וני גרינווד בציון קולנוע כמו גם ברדיוהד הייתה השפעה גדולה עבורי, במיוחד כנגן גיטרה. כל הדברים האלה בשורה ממש.
כשהתחלתי להכין חומר קונספט משלי, הקשבתי להרבה דברים צ'יטון של שאנון מייסון פתחו אותי בפני האפשרות להכין עוד דברים רטרו-סאונדיים יותר בסגנון של 16 סיביות.
KM: תעביר אותי לתהליך שאתה משתמש בו כשאתה מציע מוזיקה חדשה.
GN: זה תמיד שונה. אני מנסה להתקרב בראש ובראשונה לדברים מנקודת מבט אסתטית. זה גם עוזר מאוד אם אני מבזבז זמן במחשבה על אילו כלים מאוד ספציפיים אני צריך להשתמש כשאני כותב משהו. אני מתחיל משם ובוחר באילו תחבירים וכלים אני הולך להשתמש. אחר כך אני נוטה לחשוב על הרמוניה מכיוון שאני גיטריסט. אני למעשה לא מתחיל במנגינות מההתחלה. אני חושב שהלחן מתפתח מכל מצב רוח שאני מנסה לעורר עם אקורדים וכו '; אניח את התקדמות האקורדים ושאר האלמנטים מתפתחים מזה.
KM: על כמה מהפרויקטים עליהם עבדת לאחרונה עליהם אתה גאה במיוחד?
GN: כרגע אני אמור לעבוד על משחק שנקרא סיפור גן. זה מאוד חמוד ונקי למבט מלמעלה למטה RPG. זה כמו שהקציר מון פוגש את זלדה. זה כמו משחק ניהול / בניית עיר עם אלמנטים של RPG. זה צבר הרבה תשומת לב בטוויטר. זה נעשה על ידי משחק משחק שעובר על פי פיקוגרמה. הם פרסמו הרבה יצירות אמנות למשחק שזכו לתשומת לב רבה. הם מצאו אותי כי הם שמעו אלבום קונספט שעשיתי לאחרונה וזה בסגנון שמשלים יצירות אמנות אלה. אני עושה מוזיקה בעידן המשחקים בסגנון SNES עבורם. זה הדבר העיקרי אליו אני מצפה עכשיו.
אני גם מסיים את משחק הוויגנט הזה עם ידידי טוני בלנדו. זה משחק מופשט מאוד, מצחיק ומוזר. לשנינו חוש הומור סוריאליסטי ולכן רצינו לתקשר את זה בצורה משחקית. מעולם לא עשינו זאת לפני כן, תמיד עשינו אנימציה וכתבנו מוזיקה יחד, אבל זה יהיה הדרך הראשונה שלנו ליצור משחק ביחד. זה ייצא בתוך החודש.
אני עובד על כמה דברים על משחקי וידאו. לא נפתחתי לעולם הזה לפני זמן לא רב. יש לי חבר בשם ברקסטון בורקס שעושה את פוקימון מחדש. הידידות איתו ודיבר איתו על איך להשיק לעולם של ביצוע עיבודי מוסיקה למשחקי וידיאו גרמה לי להתעניין בכל זה. עשיתי בשנה שעברה כיסוי לג'אז של פוקימון של העיר גולדן רוד שהעניק לי קצת תשומת לב. זה סידור בסגנון של ביל אוונס. אני שופך הרבה אנרגיה באלבום השער של משחקי וידאו של פסנתר כרגע
KM: איפה אתה חושב שמוזיקת משחקי וידאו משתלבת בעולם המוזיקה העכשווית?
GN: בימינו הרבה ממה שהיית מכנה מוסיקת משחקים התעלה מעבר לשימוש בהם למשחקים. אני חושב שיש המון אמנים שמשלבים רעיונות צ'יפטון וסגנון משחקי וידאו בהלחנה במוזיקה אלקטרונית. אני חושב שהרבה מזה יותר סגנון רטרו וזה מחזור מחזוריות.
מה שמאוד מגניב אותי במוזיקת משחקים ומה שמושך הרבה זה שיש לנו אלמנט נוסף למוזיקה שלא היה לנו קודם. יש לנו עכשיו הרבה כלים שהופכים את זה לאופציה עבור הנגן להיות באמת מעורב בחוויית המוסיקה. זו בדיוק הסיבה שאני חושב שמוזיקת משחק היא כמעט ישות אחרת לגמרי מז'אנרים אחרים של מוזיקה. אתה לא יכול באמת לעשות זאת עם שום סוג אחר של מוזיקה. אתה יכול לשחק באותו משחק עם מוסיקה אינטראקטיבית 30 זמנים שונים ולא תקבל את אותה חוויה.
KM: איפה אתה רואה את עצמך לוקח את המוזיקה שלך בעתיד?
GN: רוב הדברים שעשיתי הם מוסיקת צ'יפטון בסגנון רטרו וחשבתי שבדרך כלל הייתי רוצה לעשות פסקול שזה רק כלי רוק אורגני. אני חושב שיהיה כיף לעשות פסקול רוק אלטרנטיבי ממש מצוברח. אני לא ממש מצליח להשתמש בסגנון המוסיקה הזה במשחקים. אני בלהקה עם חביבי המלחין אנדרו ניטה ואני מסוגל להאציל שם את כל הדברים האלה, אבל הייתי רוצה להחזיר יותר מזה להלחנה שלי למשחקים.
KM: מה אתה עושה כדי לטעון את הסוללות היצירתיות שלך?
GN: אני חושב ששמירה על תחומי העניין שלי די מגוונים היא חשובה. בנוסף לכתיבת מוזיקת משחק אני גם עושה הרבה אמנות חזותית. בא לי להחליף את המוח שלי למצב אחר באמת עוזר לי לחזור לכתוב מוסיקה בפרספקטיבה אחרת. אני עושה הרבה יצירות אמנות שהוחלצו עכשיו. עשיתי המון עיצובים של עטיפות אלבומים. אני מרגיש שברגע שאני נכנס לחריץ לעשות זאת, אני תמיד משתוקק יותר לעשות מוזיקה. עשייה זו בהחלט עוזרת לי מאוד.
