Pat DiMeo הוא חלק מפרויקט מיקרוגל מחדש The Motion Epic. המוזיקה שהוא יוצר מנסה לכבוש מחדש את "הטון, ההתלהבות וההנאה החיובית" שהייתה בסינתפופ של שנות ה -80. דיברתי איתו על איך שהוא התעניין לראשונה במוזיקה מבוססת סינטיס, איך הוא יוצר מוזיקה חדשה והיכן הוא חושב שסצנת הגלים / מיקרוגל חוזרת לעבר העתיד.
קארל מאגי: איך העניין הראשון שלך ליצור מוזיקה עלה לראשונה?
Pat DiMeo: ההורים שלי היו בעלי השפעה עצומה על קריירת המוזיקה שלי מכיוון שכשהייתי צעיר הם היו מראים לי קונצרטים מוסיקליים ב- VHS כמו Pavarotti & Friends. הם היו פשוט מאוד מוזיקלים. הם מעולם לא למדו לנגן על כלי נגינה, אבל תמיד העריכו מוזיקה. הרמתי שירה כשהייתי רק בת שנתיים. נהגתי לשיר בסלון הביתי שלנו, לארגן הופעות ולהעמיד פנים שאני פברוטי. כשגדלתי, כל מה שעשיתי, הייתי מקשר אותו בחזרה למוזיקה. אני מניח שזו ברכה והקללה. הייתי באמת ממש משחק כשהייתי צעיר. היו לי הרבה הופעות משחק מגיל שבע ועד לערך 12, במיוחד בתיאטרון ולכן מבחינתי אני חושב שמנגינה ומוזיקה שניהם תחומים דומים מאוד - באופן יצירתי.
החיים המוזיקליים השתלטו כשהתחלתי לנגן תופים. כשהייתי בן תשע המשכתי ללמוד על מוזיקה ולקבל השפעות משם והלאה. תמיד הייתה לי אהבה למוזיקה של שנות ה -70 וה -80. כשאני התבגר, אבי נהג לנגן את המוזיקה של אלטון ג'ון, את המוזיקה של ספרינגסטין ובואי ברחבי הבית או במכונית, אז הייתי צריך לומר שפיתחתי את העניין שלי במוזיקה מאותם אמנים. אז סחבתי איתי הרבה מהצד של שנות ה -80 של הדברים.
אני הייתי בלהקות רוק מאז שהייתי בן 14 אבל הכיוון המוזיקלי שלי לסינטפופ לא ממש עלה לפני שהייתי בן 26.
KM: מה נמשך אותך לראשונה ליצירת מוזיקת סינת-גלי / מיקרוגל?
פ.ד. אפילו לא ידעתי מה זה, אבל פשוט התחלתי להרבה מוזיקת פופ סינתטית-כבדה ורטרו. טבלתי בזה רשמית למרות שבשנת 2017 כשהתחלתי להשקיע את כתיבת השירים שלי בסגנון המוזיקה ההוא. המפיק שלי אנדראס (שהוא החצי השני של The Motion Epic) והתחלנו לעשות קצת מחקר וגילינו אמנים כמו The Midnight ו- FM-84 שעשו לנו מוזיקה דומה. היינו המומים בכנות מכך שקהילת המיקרוגל אף הייתה קיימת מכיוון שלא היה לנו מושג. הבאנו את חברתי דן לנגן בגיטרה ברוב הרצועות. הוא אוהב מוזיקה דומה לאנדרס ואני, אך הוא היה המום גם למצוא קהילה כה תומכת לסגנון המוזיקה הזה. פשוט מעדנו עם הסגנון ואנחנו ברי מזל להיות במצב הזה ברגע זה.
KM: מי השפיע על הגישה שלך להכנת מוזיקה?
פ.ד.: יש המון להקות משנות השמונים שמעוררות אותי כשאני מנסח את השירים שלי. הייתי אומר ש- Tears for Fears תהיה השפעה כבדה כמו גם דיוויד בואי הנ"ל, אלטון ג'ון, בריאן אדמס וספרינגסטין משנות ה -80 כמובן. אם אנו קדימה אל ימינו המודרניים, כבר הזכרתי את החצות ו- FM-84. יש גם להקה בשם משחק הלילה שגם הם משפיעים חזק.
KM: איך ניגשים ליצירה של מוסיקה חדשה?
פ.ד: ככותב שירים, תמיד כתבתי על גיטרה, אז כבר כשהתחלנו את הפרויקט הזה בשנת 2017, הצגתי לאנדראס כמה שירים ותרגמתי אותם ממקורו (שירה, גיטרה אקוסטית) לפסים סינתטיים כבדים. אנדראס היה מפתח את הטונים ומחפש את הצלילים הנכונים. בילינו זמן רב בחפירה בתוכנה. בדקנו גם שימוש בסינתוסים אנלוגיים, אבל הרבה מהדברים הדיגיטליים די מעניינים. זה היה פשוט כל כך שונה ממסלולי הרוק שהיינו רגילים לעשות. זה היה סופר חדש עבורנו אבל פיתחנו את הצליל שלנו די מהר.
אנו מנסים דרכים שונות לכתיבת שירים. לדוגמא, אנדראס היה בא עם לולאה קצרה עם התקדמות אקורדים, הייתי נכנס איתו לאולפן ומוסיף כמה שירה, היינו רואים אם נוכל לפתח אותו כפסוק או כמקהלה ולהאריך את הרעיון הזה לראות אם נוכל להפוך לשיר. אנחנו מלהטטות פה ושם כמה רעיונות, אנחנו תמיד מעודכנים אחד את השני כשאנחנו עובדים על שירים. אנחנו כותבים די מהר. אני אוהב להקדיש זמן רב לכתיבת השירים כדי לקבל את המילים המתאימות.
יש זמנים שזה מתקשה מאוד. אתה כותב מנגינה ואז אתה נתקע על המילים. אני מנסה לא לשבור את הראש יותר כי אני מרגישה שאם זה בא מהלב, זה מה שהתכוונת לומר בזמנו. פעם הייתי כל כך בררן וחוזר שוב ושוב על שירים, אבל למדתי להרפות. אני חושב, במיוחד עם The Motion Epic, שהייתה תחושה שרק רציתי להתחיל להוציא שירים.
KM: ספר לי עוד על כמה מהדברים שעבדת עליהם שאתה גאה לאחרונה?
פ.ד: אני גאה בהצלחתנו עד כה מאז שהתחלנו להוציא מוזיקה ביוני 2018. היו הרבה הזדמנויות שעברו לדרכנו שלעולם לא ציפינו להן. חתמנו את ה- EP הראשון שלנו ל- Business Casual Records, וג'ון תומך בנו. הוא נתן לנו את האפשרות לשחרר קלטות שמכרו את המנה הראשונה, זו הייתה התחלה נהדרת עבורנו. NewRetroWave בחרו ומינו את ה- EP הראשון שלנו בעשרת הפרקים הנבחרים הראשונים של 2018, כך שזה היה עוד ציון דרך גדול עבורנו. הכל קרה ממש מהר. ציפיתי שהדברים האלה יקרה בעוד שנתיים, אולי שלוש שנים, אבל זה קרה כל כך מהר.
זה נראה כמו כל יציאה שאנחנו עושים וכל שיר שהוצאנו ממשיך להניע אותנו קדימה. נראה שיש לנו בסיס מעריצים גדול ברוסיה שגם אני לא באמת ציפיתי לו. אחד האוהדים שלנו תיכנן אותי באינסטגרם ואמר לי שהם מדברים עלי באתרי מדיה חברתית רוסית כמו VK. הייתי כמו "מה ?!" הורדתי את VK וחיפשתי את The Motion Epic והיו את כל הפוסטים האלה עלינו. הייתי כל כך המום!
אני ממש אשמח לקחת את המוזיקה הזו לדרך, אבל אנחנו חיים בתקופות שונות להוצאת מוזיקה. ראיתי הרבה מהלהקות והאמנים של חברי בכלל מסתובבים כבר בתחילת דרכם בקריירה המוסיקלית וזה לא באמת עובד ככה יותר. אני חושב שאתה צריך להשמיע המון מוזיקה ולקבל קודם כל הרבה תשומת לב ואז יהיה סביר ללכת על הכביש - אחרת אתה מושך שיניים כדי לגרום לאנשים להגיע להופעות שלך. תעשה רעש באינטרנט ומקווה שזה יסתדר.
כרגע אני מדבר עם תוויות באירופה ורואה איך התהליך קיים ואם נוכל בסופו של דבר לקפוץ לסיורים שם בחוץ ... פעם זה הגיוני לעשות זאת. אני רק ממשיך להוציא מוזיקה עד כדי כך שהיא מתפוצצת, לפחות מקווה שהיא תעשה ואז לצאת לדרך!
KM: האם אתה יכול לתת לי מעט פרטים על האלבום שאתה מתכנן להוציא בזמן הקרוב?
פ.ד.: זה תקליט קצר (שמונה רצועות) אבל רציתי להוציא קובץ שירים כי הדבר האחרון שעשינו היה להוציא סינגלים ב- Spotify שאז ארזנו ל- EP שכותרתו Midnight שיצא ב- Records Casual Records. אני רוצה להוציא עוד כמה סינגלים לפני התקליט שכן מדובר ב"מעין אלבום קונספט "שיש לו נושא משותף בין הרצועות. שם העבודה של האלבום הוא True Romantics שעומדת בבסיסה על צורות אהבה רבות ושונות. זו יכולה להיות אהבה לאישה, על שברון לב ואפילו על אהבה לאנושות וכן הלאה.
KM: איך אתה מרגיש שהסצנה של הרטרו / סינתוס גל מתרחשת בזמן האחרון?
פ.ד.: אני חושב שזו קהילה צומחת. יצאתי לכמה מופעי מיקרוגל מחדש ופגשתי את האנשים שאוהבים סוג זה של מוזיקה. הכל כל כך יחסי בעיניי. גדלתי ילד שנות ה -90 אבל יש לי אהבה כזו לסרטי ומוזיקה של שנות ה -80. כשאתה פוגש את האנשים האלה, כל כך קל לנהל איתם שיחה. הסצנה מראה סימני צמיחה. לאף אחד אין מושג כמה הסצינה יכולה להיות גדולה. אני מבחין בהשפעות הסינתטיות במוזיקה הפופולרית יותר ויותר. אני באמת מקווה שזה יצמח למשהו גדול יותר. זה ייקח קצת זמן אבל אני חושב שזה יגיע לשם.
KM: מה אתה עושה כדי לטעון את הסוללות היצירתיות שלך?
פ.ד: אני תמיד בכדור. אם הייתה לי גישה לאולפן 24/7 הייתי מוציא ארבעה תקליטים כבר עכשיו! נראה שכתיבת השירים שלי נמצאת בחזית מבחינתי כי אני סוף סוף עושה מוזיקה שאני באמת אוהבת. כשאני מקשיבה למה שעשיתי, אני כל כך גאה בזה. נראה שאני מקבל יותר ויותר השראה לשמור על הכדור מתגלגל בגלל ההישגים האלה. מלבד העבודה על מוזיקה, אני אוהבת לשבת ולצפות בתוכניות הטלוויזיה והסרטים האהובים עלי כי זה תמיד עוזר לטעינה מחדש!
