No Rush הוא מפיק מוזיקה אלקטרונית מאזור המפרץ. No Rush '85 הוא פרויקט הסינת-גלי שלו. ראיינתי אותו לגבי הסיבה שהוא נמשך ליצירת מוזיקת גלי סינטיס, ה- EP החזקה החדשה שלו (שאינה גל-סינתטי) והחזקת דפוסים והיכן הוא רואה את גלי הסינתוס הולכים בעתיד.
קארל מאגי: מה עורר תחילה את העניין שלך ביצירת מוזיקה?
אין למהר: זה היה תהליך הדרגתי באמת. ניגנתי בס בכמה להקות בתיכון ובמכללה, וזו הייתה כנראה הפעם הראשונה שכתבתי מוזיקה, והתעסקתי בגרגנד ובפרוטול ברחבי הקולג '. אבל רק התחלתי להאזין למוזיקה אלקטרונית אחרי הקולג ', ואני חושב שזה מה שבאמת הניע אותי להכין מוזיקה בעצמי. בפעם הראשונה ששמעתי את ה- Dubstep בשנת 2011, מוחי היה מפוצץ לחלוטין, מכיוון שלא היה לי מושג שאפשר היה ליצור צלילים כאלה, קל וחומר להכניס אותם למוזיקה ולהפוך אותם לריקודים. אז עלה בדעתי שבאמת אין גבול לסוג המוזיקה שיכולתי ליצור בחדר השינה שלי עם מחשב נייד, וזה פחות או יותר. הקלטתי את המופע הראשון שלי בערב השנה החדשה בשנת 2012 ומעולם לא הסתכלתי לאחור.
KM: מהם האלמנטים שמשכו אותך לעבר יצירת מוזיקת גלי סינטיס?
נ.ב: אני מייצר מלכודות וגליץ 'הופ במשך שנים בתור No Rush לפני שהתחלתי ליצור סינת-גלי. אני עדיין אוהב את הז'אנרים האלה, אבל המורכבות המלודית אינה בדיוק החליפה החזקה שלהם. מה שמשך אותי לסינת-גלי היה ההתמקדות במנגינות, הרמוניות והתקדמות אקורדים. הרגש הגולמי של התקדמות אקורדים טובה שמקבל אותי בכל פעם מחדש, בין אם זה חבורה של אקורדים ג'אז מוזרים שמעולם לא שמעתי בעבר או התקדמות הפופ הבסיסית ביותר עם ארבע אקורדים. עם synthwave אתה מקבל התקדמות אקורד פופ סטנדרטית ששמעת מיליון פעם, אבל גם המון תחליפים מוזרים ואקורדי ג'אז, כך שיש לך את השילוב בין היכרות עם משהו יותר בלתי צפוי וניואנס רגשית. אני אוהב את זה. בנימה פשוטה יותר, אני גם ממש אוהב גלי מסור וכפיפות המגרש. וכמובן, יש את גורם הנוסטלגיה, וזה מה שגרם לי להאזין ל synthwave מלכתחילה.
KM: באופן כללי, איך ניגשים ליצירה של מוזיקה חדשה?
נ.ע: זה קצת בכל המפה בשבילי ואני תמיד מנסה לבוא עם גישות חדשות. לפעמים אני פשוט אתחיל עם התקדמות אקורד או קו בס, ואילו בפעמים אחרות אתחיל במציאת או בעיצוב תיקון סינטטי שמעורר בי השראה. מדי פעם אתחיל לשחזר את השיר של מישהו אחר. עם זאת, אני אמשיך להמשיך עד שאעד על רעיון או צליל או מנגינה שבאמת תופס אותי או מרגיש מיוחד בדרך כלשהי, וארחיב על זה משם.
כמו כן, לבוא עם נושא כלי הקשה או קצב כללי - מה שאני יכול לכנות גרוב אם הייתי עושה היפ-הופ - ואז לוודא שכל הכלים יבצעו אחר התמה ההיא או השמעתו עליו, הוא פשוט חיוני לכתיבה קוהרנטית. שירים. לכידות מלודית באה לי באופן טבעי, אבל אני צריך לעשות מאמץ מודע לוודא שכל האלמנטים הקצביים שלי מסונכרנים.
KM: ספר לי עוד על ה- EP של תבניות החזקה שלך. מהם הרעיונות שרצית לחקור עליהם וכיצד הגעת להכנתם?
נ.ר: הכנתי את דפוסי ההחזקה כ- No Rush, שהוא הפרויקט הלא-גל גלי שלי, וזה היה קשה. חשוב לי שלכל EP או אלבום שאני מוציא יש תחושה אחידה כלפיו, בניגוד להיותו רק אוסף שירים, וכל הזמן הרגשתי שיש לי 75% משלושה אלבומים שונים. זה לקח כמו שנה וחצי וזה עדיין רק אולי 75% ממה שאני רוצה שיהיה. עם זאת, יש בו כמה דברים שאני ממש גאה בהם ואני עדיין מנגן חלק מהתקליט הזה שהוא חי. כמו כן, עשיתי את זה במהלך תקופה מאוד לא בטוחה וקשה בחיי, ואני חושב שהפגמים של המוצר הסופי משקפים זאת, כך שהוא מרגיש לי אותנטי עמוק במובן הזה, גם אם הוא לא מושלם.
לאחרונה הקשבתי לכל הדגמות ההחזקות של תבניות החזקה שגרפתי, ויש שם זהב מלא. אני מתכנן לשחרר אותם בשלב כלשהו ב- EP או באלבום שלהם.
KM: לאן אתה רוצה ללכת עם המוסיקה שלך בעתיד?
נ''ר: הייתי עושה זאת אוהב להוציא אלבום של No Rush '85, מכיוון שהוצאתי רק סינגלים עד כה. הכנתי גם כמה טרקלינים מוזרים ומעוררי חלונות, שבטח אני מתכוון להציגם בתור No Rush. זה סמים ואני לא יכול לחכות לשחרורו, אבל זה בנתק בינתיים בזמן שאני מתמקד בסינת-גלי. ברמה המקצועית, אשמח להכין פסקולים של משחקי וידאו - שירי אינדי, היכו אותי !!!
KM: מהי השקפתך לגבי המצב הנוכחי של סצנת הגלים הסינתטי?
נ.ב: אני מאוד אוהב כמה פוקוס יש בסצנה בעיצוב גרפי ואנימציה. אני מכינה אלבומי אמנות ואנימציות משלי לאינסטגרם, וזה עתה קיבלתי השראה כל כך ממה שאמני הגלים הסינתטיים האחרים שם עושים חזותית. באופן כללי, פשוט היכולת ליצור קשר עם כל כך הרבה זרים ברשת בגלל האהבה המשותפת שלנו לתקשורת של שנות ה -80 זה דבר נפלא באמת.
זה נראה כאילו המונח "גלי סינטיס" צמח להקיף הרבה ז'אנרים שונים מאוד בפראות, שבחלקם אין באמת שום עסק תחת אותה מטריה. דארקסינת באמת אין הרבה מהמשותף לדיסקו איטלו, למשל, ולמטרות מעשיות בהחלט, זה מוזר להתייחס לשניהם כאל "גל סינטטי". אבל באמת, זה רק סימן לכך שגלים סינתטיים צומחים ומתרחבים כז'אנר, ואני כל זה בעד זה!
KM: כיצד אתה טוען את הסוללות היצירתיות שלך?
נ.ר: הרבה פעמים אני אשמע למוזיקה שנמצאת בז'אנר שונה לחלוטין ממה שאני עושה, כמו סאקה או טריפ הופ או משהו כזה. זה מעורר לעיתים קרובות רעיונות שמעולם לא היו לי אם הייתי מקשיב לז'אנר שאני עושה, ובאופן רחב יותר, זה מזכיר לי את טכניקות כתיבת השירים האוניברסליות הנוטים לעבוד בז'אנרים. בפעמים אחרות, אני יוצא מהבית לחלוטין ואקשיב למנגינות בסביבה פיזית אחרת, כמו על הכביש או תוך כדי הסתובב בעיר. הכל עניין של ניקוי לוח הצבעים שלי והיכולת להתקרב למוזיקה שלי באוזניים רעננות.
