מה זה בית אלקטרו ומי עושה את זה הכי טוב?
מוזיקת בית היא מוזיקת ריקוד אלקטרונית שמקורה בראשית שנות השמונים בשיקגו. זה כמו תרגום אלקטרוני ומינימלי של דיסקו והוא אחת הצורות היותר פופולריות ומוכרות למוזיקת ריקוד כיום, כזו שבה נראה כי קצב חוזר ונשנה הוא הכוח המניע.
מאז שנות השמונים הז'אנר התפתח והסתעף לתתי-ז'אנרים רבים, שאחד מהם הוא בית האלקטרוניקה. בית האלקטרונים מושפע על ידי ומשתף מאפיינים עם פופ, סינטפופ, בית טק ואלקטרו התנגשות. בית אלקטרו הוא סגנון מוסיקה אינטנסיבי מאוד: היופי שלו מציץ דרך מפל של טיפות כבדות וסינתוסים מעוררי-מחשבה וקווי הבס הבולטים שלה וכלי הקשה 4/4 שהוזלו (בדרך כלל סביב 128 עד 130 סל"ד) עשויים לכלול סינתוסים צורמים וקוליים ודוגמאות אינסטרומנטליות.
בית האלקטרונים עושה את דרכו בהדרגה אל הזרם המרכזי אך עדיין יש לו תת קרקעית חזקה. אמנים חדשים צצים כל הזמן כדי להצטרף לשמות הגדולים שחולמים את הז'אנר. להלן, תוכלו למצוא את 10 השירים המועדפים עלי האלקטרו בית, ללא סדר מיוחד. באופן טבעי, לא כולם יסכימו, לכן אני מזמין אתכם להצטרף לדיון בקטע ההערות.
1: מאפיה הבית השבדי - אחת (שמך)
"אחד" הוא אולי האייקוני ביותר מבין שירי המאפיה השבדית. זה מייד תופס את תשומת לבך כאשר תוף בעיטה ממהר ליצירת קו בס גולמי וחודר לפני שתוף בעיטה מתחיל לבעוט באמת.
יש גרסה ווקאלית ונגינה; לשניהם יש מה להציע. ההפסקה הקולית לפני הטיפה בונה מתח ועליה ברגש לפני טיפת באס כבדה, צלעות ווקאליות קצרות ומנגינת עופרת שמתנשאת מעל השאר כדי ליצור תחושה של מילוי מילוי. זה היופי האמיתי של המנגינה הזו: הוא יוצר מרחב המלא בצלילים כבדים וגרגירים, ובכל זאת מאפשרים תחושת שחרור.
האזן ל"האחד "של בית המאפיה השבדי (שמך)
2: זד - אגדת זלדה
גיימרים הארדקור בהחלט יידעו את השפעת השיר הזה. אמנם מעולם לא שיחקתי את זלדה בעצמי, כמובן שאני מזהה את מנגינת הנושא הידועה בה זד משתמש כאן בצורה חכמה.
"אגדת זלדה" מתחילה בכובע בסיסי ובמכת מחיאות כפיים ועם "צ'ק" ווקאלי שנזרק למטרה טובה. זה נהיה כבד יותר לאחר איות ZELDA בהפסקה קצרה. מכאן השיר לוקח אותך לנסיעה ברכבת הרים שמתחילה בהצטברות נהדרת, שוזרת במנגינת הנושא של זלדה, ומקרבת אותך בהדרגה לטיפה הבלתי נמנעת.
שוב זלדה מאייתת אך עם עליית המתח, צוללת אותך בטיפה הכבדה בס, ועדיין אחריה מנגינת הנושא. מכאן והלאה השיר לא נרתע, מביא אותך לכל גהינום של מסע. אחרי הנפילה השנייה הוא אפילו פורץ למפגן דאבסט למספר ברים לפני שהוא משגר חזרה למכות 4/4.
כשהוא סוף סוף נופל, אתה נשאר לנשום ולהרהר במה שקרה בדיוק.
האזינו ל"אגדת זלדה "של זד
3: דאפט פאנק - פעם נוספת
"עוד פעם אחת" הוא אולי אחד השירים המזוהים ביותר, לא רק באלקטרו בית אלא במוזיקת הבית בכללותה. השיר הזה רוכן לעבר הצד הפאקי של האלקטרו כשהצמד הצרפתי הידוע לשמצה מפוצץ יצירת מופת ווקלית-כבדה.
זה על חגיגה וליהנות מעצמך, אבל לא בצורה הגבינה והפרגית שאנחנו מכירים היטב. זה מתחיל בבניית הסינטיס ובעיטה שמתחילה להיות כבדה יותר בכל ביטוי. כשהוא צונח בקצב הראשי עם מילות המילים הידועות שלו, אתה יודע שאתה בגן עדן אלקטרו. זה שיר של אקורדים חולפים להפליא וביצועים נשמעים של באס פאנקיים עם הפסקה ווקלית מרגיעה במיוחד באמצע וסינתיס רך ופלאפי שמנגן ברקע. זה מרומם אותך למקום של שלווה ואושר לפני שהוא מחזיר את המנגינה בהדרגה, מפיל אותך בחזרה לאזור פאנקי ונוסטלגי.
עבור אנשים רבים השיר הזה אכן יהיה נוסטלגי כמו גם יפה. זו באמת יצירת מופת.
4: Deadmau5 - דברים של מור רפאים N
"דברים של מור רוח רפאים" היא הפקה חכמה מאוד של אחד המפיקים הייחודיים ביותר שקיימים כרגע. זה מהאלבום השני של Deadmau5, "מחסור בשם טוב יותר", ומתחיל במצעד הלוויות של שופן ("התפלל למתים והמתים יתפללו בשבילך"), סינטיס מצמרר וקול קול מרושע (שורה מתוך הסרט הסרט Brain From Planet Arous משנת 1957) ואז נופל לקו סינטיס מטורף ופאנקי שמוצץ אותך פנימה ולא מרפה עד הסוף.
הקצב הוא בעיטה 4/4 פשוטה ומרעננת, כובעים ומחוא כפיים. מדי פעם יש לשיר הפסקה תזמורתית קצרה. בנקודת האמצע יש הפסקה של בניית רגשות, בה מוביל גבוה מכסה את קו הבס הגולמי שעולה בהדרגה לפני שהוא נופל חזרה לאותו קו סינטיס מקסים שנותן לשיר כל כך הרבה אופי.
Moar Ghosts N Stuff הוא שיר אלקטרו בית פאנקי שאתה פשוט לא יכול שלא להזיז את רגליך אליו.
האזן ל"מואר Ghosts N Stuff "של Deadmau5
5: תופים של אביצ'י וסבסטיאן - התחושות שלי בשבילך
Avicii הופך במהרה לפרצוף פופולרי בסצינת הבית האלקטרוני והפרוגרסיבי, ומשחרר הרבה שירים עם ויבר המנון גדול. שיר זה בשיתוף פעולה עם סבסטיאן תופים והוא שוחרר לפני שירים ידועים אחרים כמו "רמות". זהו שיר בית אלקטרו נהדר עם ליריקה יפה ומונעת רגש של "הרגשות שלי כלפיך תמיד היו אמיתיים". יש לו רצף אקורדים ממש נחמד של צלילים קופצניים גולמיים, כולם מתמזגים ליצירת מנגינה אטמוספרית ומגבשת ראש.
זה אחד השירים האלה שמשפיעים עליך ביותר ממישור אחד, גם פיזית וגם מוחית. הקצב מרגש אותך והקולות מייצרים מצב רוח. השיר עצמו מכניס אותך למצב רוח שמח, ואילו השירה שופעת אמת מלנכולית. בסך הכל, מדובר בשיר מדהים.
6: וולפגנג גרטנר - אילמריקה
"Illmerica" הוא יצירה מדהימה לחלוטין. יש בו כל כך הרבה אלמנטים שונים שאתה מגלה משהו חדש בכל פעם שאתה מקשיב.
זה מובנה יפה לקו בס המונע על פעימות 4/4 לפני שהוא מציג אלמנטים טריים שונים, כולל כלי מיתר וקו בס נודם, כמו קול שמוביל את השיר דרך הפצצתו של סינתטי אלקטרו וצפצופים. ההפסקה באמצע מספקת למאזין הקלה קצרה מהטירוף המוחץ, אך הקלה מצופה בציפייה מכיוון שאנחנו יודעים שאנחנו הולכים להיות משוגרים ישר למערבולת הצליל הנהדרת ההיא.
השיר ממשיך לצמוח עד לסיומו. שיר נהדר של מפיק שמבסס במהירות את הכישרון שלו.
וידו ל"אילמריקה "מאת וולפגנג גרטנר
7: קלווין האריס - Bounce (רמיקס של מייקל וודס)
זהו אחד הרמיקסים הטובים ביותר לבית האלקטרו שיש כרגע. המקור של קלווין האריס הוא שיר טוב, אבל הרמיקס של מייקל וודס פשוט מפוצץ אותו.
זה מתחיל בקצב חדש ונשמע לפני שהוא פורץ לקו הסינטיס מהמקור, המתעוות לבניין אטמוספרי. זה נופל למנגינת אלקטרו קופצנית נוטפת לסת וכמעט נשענת לעבר הצד הבית ההולנדי של מוזיקת הבית. ככל שהשיר מתקדם, הוא רק נהיה כבד יותר.
זה אחד הרמיקסים המקוריים והייחודיים ביותר ששמעתי. אי אפשר שלא לעבור לזה, עם הסינטיס המוזר, הפסקות השואגות שלו, ומכות תוף צמודות ונחמדות ששומרות על הכל יחד. לדעתי זהו הרמיקס הטוב ביותר לשיר זה והוא בעצם טוב יותר מהמקור.
האזינו ל"קפיצה "של קלווין האריס (בהשתתפות קליס)
8: A1 Bassline - ללא נשימה
השיר הזה, כפי שהשם מרמז, ישאיר אותך חסר נשימה. זה מייד מכה בבעיטה קשה במיוחד בזמן שקול צליל מלודי מוזר משקשק מעליו, ואז אקורדים וקול נכנסים להכיר לכם יפה את אחת הטיפות הקשות ביותר הידועות לאלקטרוס האוס.
אפילו כשאני יושב כאן ומקליד את זה תוך כדי האזנה לשיר, אני לא יכול שלא להסתובב! זה דבר נדיר, שיר אלקטרו-בית שמכה בך קשה תוך כדי ריפוד המכה שלך; הבס הבלתי נלהב שלו הופך אותך לחבורה כל כך שלא תיאמן, שאתה מרגיש שאתה מוכן לכל דבר, אבל באופן שזורם חיוביות ויצירתיות. הוא ממש מעיף את תת-וופר משם, דופק אותו בבעיטה 4/4 כבדה המתאימה לסאב-באס מנומר, על גבי מפל צלילים וקולי קול מקסים. הכל מתכנס במשך 3 דקות של אושר אנרכי.
סרטון ל"אין נשימה "של A1 Bassline
9: מאפיה הבית השבדית מול מסיבת הסכינים - תרופת נגד
מסיבת סכינים ומאפיה הבית השבדי משתפים פעולה כאן (קרב?) ומספקים לנו שיר אפל ועם זאת ממריץ.
הצחוק בהתחלה יוצר מתח מיידי הנוטל ויברט כהה ומרושע, ומאיץ את איבתו במהירות לפני שנפילה. כשהטיפה ההיא נפגעה; אין תרופת נגד. אתה נגרר לאווירה אלקטרונית בלתי פוסקת וההפסקה הקולית אינה מספקת שום סוג של הקלה, אלא רק תחושה מוגברת של קשקוש. שוב השיר מכה אותך כמו רכבת משא, זורק דקויות מהחלון, נכנס לטירוף של מתח מונע על אדרנלין.
השיר כולו מוגבר על ידי קו הבס הנדנדה שמוסיף למשמעות הכללית שלו. הסינתוסים מוסיפים לתחושה זו בעזרת לידים ומנגינות חדים כתער, המחמיאים לתחושה המוחצת של אי שפיות בלתי נשלטת. בסך הכל, השיר הזה הוא הישג מדהים.
סרטון הסרט "תרופת נגד" מאת המאפיה השבדית מול מפלגת הסכינים
10: מייקל וודס - אין גישה
אחרון חביב, יש לנו "אין גישה" של מייקל וודס. לא רק שהוא מוכשר ברמיקסים (כמו ששמענו עם "הקפיצה" של קלווין האריס), הוא גם עושה מקוריים מדהימים.
מה שהופך את השיר הזה למיוחד כל כך הוא קו הבס שמכיר לנו את החלק העיקרי של השיר. בשני הסורגים הראשונים הוא קורע את החלל הריק לפני שתוף בעיטה כבד יופיע. הוא שואג לאורך המסלול עד שמגיע סינת-מוביל גבוהה יותר ומצטרפת למסיבה ויוצרת מבנה שנופל בסופו של דבר לקטע עיקרי ונשמע של המנון, עשיר באקורדים, ניגונים, מציצות וקו הבס הגולמי הזה. השיר אף פעם לא מרוויח למשך תקופתו, ומביא אותך לכל גיהינום אחד של מסע שואב אדרנלין. כאשר זה נגמר, זה משאיר אותך לרצות עוד, וזה אף פעם לא דבר רע.
חפש כאן למוזיקת אלקטרו-בית (מאפיה שוודית, זד, Deadmau5, Avicii, Daft Punk, וכו '). אני ממליץ בחום על כולם.
עד עכשיו קנה עכשיוזהו זה!
יש לנו את זה, עשרת השירים האלקטרוניים הטובים ביותר שלי. אני מאמין שכל שיר מביא למשהו מגוון ומקורי לז'אנר, אבל כמובן שלכולם יש את המאפיינים של האלקטרו הקלאסית: לחנים נהדרים, שורות בס אפיות וקטע 4/4 מסודר.
אני מקווה שנהנית מהרשימה הזו. אם אתה רוצה להוסיף מנגינות או להגיב למאמר זה, אל תהסס להשאיר תגובה! תודה שקראתם.
