NeverMann (דייוויד קלוסון) הוא אמן גלי סינתס שבסיס בשוודיה. הוא משלב תשוקה לצלילים, למראה ולתחושה של שנות ה -80 ותחילת שנות ה -90 עם עניין עמוק במוזיקה אלקטרונית. במייל הוא אמר לי מה משך אותו לעבר מוזיקת סינת-גלים, כיצד הוא יוצר את המוזיקה שלו ואיך הוא רואה את סצנת הגלים הסינתטי הנוכחי.
קארל מאגי: מה הראשון הוביל אותך לרצות להפוך מוסיקה לחלק גדול מחייך?
דייויד קלוסון: קשה למצוא נקודה ספציפית כשהיא הפכה חשובה לי כי זה תמיד היה חלק גדול מחיי. אמי שרה במקהלה ותמיד שרה עבורנו הילדים בבית. אני מנגן בתופים מאז שהייתי בן שבע והייתי מאומן בבית ספר למוזיקה בעיר מגורי. הייתי קרוב כל הזמן למוזיקה באיזושהי צורה, בין אם זה לנגן בלהקה צועדת, להקת רוק, מופעי בית ספר ולבסוף כשהתחלתי להכין שירים משלי בבית הספר התיכון. דודי ואחי צרכו את כל המוזיקה האחרונה ואני פחות או יותר הקשבתי לכל דבר בכל סגנון ובכל ז'אנר.
KM: אמור לי מדוע מוזיקה בסגנון סינטה-גלים היא משהו שהתחלת להתעניין בו ביצירת?
DC: מאז שגדלתי בשנות השמונים הצלילים, המראה והתחושה של התקופה ההיא היו שם תמיד. במהלך שנות ה -80 ותחילת שנות ה -90 נמשכתי לצליל האלקטרוני, בין אם זה כל היוצרים בתקליטי טאבו כמו להקת SOS, אלכסנדר אוניל, או כוכבי הפופ הגדולים של התקופה כמו פרינס או מייקל וג'נט ג'קסון. התחלתי באמת לצפות בסרטים והמוזיקה של סרטי האייטיז האלה עיצבה אותי באמת. מאוחר יותר התחלתי להקשיב להיפ הופ וכששמעתי את רוג'ר טרוטמן ואת תיבת השיחה שלו ב- 2Pacs California Love זה ממש הדהד אותי. תמיד הגבתי בשמחה כששמעתי שירים בשנות ה 90 וה 00 שהעזו לכלול צלילים ותמות של שנות ה 80. בשלב זה, זו הייתה בעיקר מוזיקה בהשראת C64, קבוצות כמו Instant Remedy למשל. התחלתי ליצור מוזיקה במחשב האישי שלי עם תוכנית הגשש Fasttracker 2 באמצע שנות ה 90. בעיקר ניסיתי ליצור מוזיקת R&B מכיוון שזו הייתה ההשפעה העיקרית שלי באותה תקופה. לאט לאט הבנתי שלדברים שאני מכינה תמיד יש רטרו רטרו. אני לא בטוח אם זה אני או המגבלות של התוכנית שגרמו לזה להישמע ככה, אבל עדיין ...
אני זוכר שצפיתי מחדש במיאמי סגן בראשית שנות ה -20 ורק רציתי לחזור אחורה בזמן, לשנות ה -80 שבאמת לא הייתה, גרסת חלומות של שנות ה -80. הסרט דרייב היה הזרז עבורי להיכנס לעולם הגלים הסינטטי, כמו לכל אחד אחר. קווינסקי ושירו Nightcall עברו ישר לנשמתי כששמעתי זאת בפעם הראשונה. הקשבתי גם לאמנים כמו כרומו ונכנסתי לכל סצנת הרטרו. רק לפני שהתחלתי את פרויקט NeverMann, הבנתי את היקף סצנת הרטרו. גיליתי את מיץ רצח, ה- MIdnight, FM-84 והתאהבתי בסצנה. כפי שאתה בטח שומע בפרקליטות ה- EP הראשונה שלי, היה לי יותר ויברט של R&B, כנראה בגלל שעדיין לא עוצבתי על ידי סצנת הגלים הסינתטי.
KM: מי הם האמנים המוזיקליים שהשפיעו הכי חזק על איך שאתה ניגש למוזיקה וליצור מוסיקה?
DC: הנסיך הוא אל הבית שלי. לדעתי הוא אמן הקרוסאובר הראשי. לכולם ואני מתכוונים שלכולם יש שיר של פרינס שלדעתם הוא מדהים. אני מעז למישהו להקשיב דרך הקטלוג שלו ולא למצוא שיר שהולך ישר לליבה שלך. אני בשום מקום לא מוכשר כמו שהיה, אבל אף אחד לא מנסה להתעניין בכל ז'אנר מוזיקלי ולהיות פתוח לכל המוזיקה. למרבה המזל זכיתי לראות אותו גר בגטבורג לפני שהוא מת וזה היה מדהים. השפעה עיקרית נוספת עלי היא אנניו מוריקון. יש לו חוש מלודיה מדהים בציונים שלו, שלדעתי מעורר השראה רבה בעבודות האינסטרומנטליות שלי, בתוך סצנת הרטרו או עם הפרויקטים שהייתי חלק מהם לפני ההרפתקה של NeverMann.
KM: ספר לי עוד יותר על הדרכים בהן יצירת מוזיקה מתרחשת עבורך.
DC: זה בעיקר מתחיל עם מכשירים. עבדתי עם המפיק שלי ריקארד בונד טרומיל הרבה בפרויקט NeverMann. לדוגמא, על השיר שלי אנדראה, יצרנו לראשונה מכשיר, ואז התחלנו לעבוד על הלחן המושר והוספנו סוף סוף את המילים. לעתים קרובות אני כותב את המילים אחרונות מכיוון שהן מבוססות על צליל השיר. באנדראה, פתאום הרגשנו שאנחנו צריכים שזה יהיה דואט אז קראנו לאחת המשתתפות של ריקארד הילדה דני והיא הגיעה היישר מחדר הכושר וביצעה את השירה הכי מדהימה במקום. נגן הסקסון אנטון קרוטוב ריסק את סולו הסקסי גם על השיר. זה תמיד שיתוף פעולה כשמכינים מוזיקה נהדרת. לפעמים אני עושה שירים לבד באולפן שלי, אבל אני תמיד צריך קלט מאחרים כדי להביא אותו לשלב הבא.
KM: מה צופן העתיד לקריירה המוסיקלית שלך?
די.סי: התחלתי להפיק עבור האמן השבדי ifred. זה לא גלי סינטיס, אבל יש לו צליל סינטפופ אליו. יש לי גם כמה שיתופי פעולה בעבודות עם אמנים אחרים של גלי סינטיס שתזכו לטעום מהם בהמשך השנה אני חושבת. אני גם עובד על EP חדש שיוצא בתקווה בסתיו. אני ממש מתרגש לתת לכם לשמוע את זה! יש לי כמה דברים נהדרים בעבודות!
KM: כיצד אתה רואה את המצב הנוכחי של מוסיקת הגלים הסינתטיים בעולם?
DC: לאחרונה הלכתי לפסטיבל רטרו עתיד במלמו שבדיה. זו הייתה הצגה נהדרת שכללה את NINA, סכנת חצות, דינטרון, אירווינג פורס, דמוקלס והייפר דריבר. זה היה כל כך ברור שהסצנה חיה ותוססת עם סוגים רבים של אמנים וצלילים. הקהל היה די מעורבב ונלהב מאוד. הסיכון, כמו בכל ז'אנרים של מוזיקה, הוא כשזה נוגע לנסות להגדיר מהי "גלי סינטה אמיתיים" ומה זה לא. מוזיקה נהדרת זה מוזיקה נהדרת! אני מקווה שאנחנו ממשיכים להקשיב ולעשות את הדברים עד שנמצא בקברנו. מוסיקה נשמעת של שנות ה -60 מעולם לא נעלמה, אז מדוע הסינת-גלי לא אמורה להמשיך בעתיד?
הלכתי לתכנית The Midnight בקופנהגן בפברואר ועל ידי הסתכלות על הקהל היה די ברור שהם פורצים דרך סצנת הגלים הסינתטי. יש כאלה שרואים זאת כבעיה אבל אני לא. זה חיובי לסצנה! זו הייתה מופע מדהים אגב! היו להם שני נגני סקסופון!
KM: מה אתה עושה כדי לטעון את הסוללות היצירתיות שלך?
די.סי: אני מבלה עם הילדים והמשפחה שלי. הם טחונים אותי והופכים אותי לאדם טוב יותר. אני רץ הרבה כרגע ומנסה לשמור על בריאותי ברמה סבירה. אני גם צופה בהרבה סרטים. אני מקשיב לפודקאסט של שנות ה -80 ' בו הם צופים מחדש בכל הסרטים שיצאו תיאטרלית ב'מדינות בשנות ה -80' ואני מקבל טיפים רבים על הסרטים האלה שמעולם לא צפיתי בהם. אני ממליץ עליו בחום!
