קיס - "Lick It Up" (מרקורי / פוליגרם, 1983)
החשיפה ... זה היה 1983 ואחי ואני דפדפנו במחלקת ההקלטות והקלטות של חנות כלבו קלדור (זוכרים את אלה ?) בניו ג'רזי הפרברית. תוך כדי סריקת המהדורות החדשות מצאנו אלבום KISS חדש עם הכותרת הפרובוקטיבית Lick It Up . מבט אחד על העטיפה הלבנה הגס של האלבום עורר קריאה נרגשת ולא מאמינה של "ווה! אחי! תבדוק את זה! קיס הסירה את האיפור!"
ככל הנראה היית צריך להיות חי בשנת 1983 בכדי להבין היטב את ההשפעה הקטקסמית של אירוע זה. אני ואחי היינו פשוט שיער צעיר מכדי לחוות באופן מלא את הגל הראשון של קניה-מאניה בסוף שנות ה -70, אבל כמו רוב ילדי בית הספר בכיתה באותה תקופה, היינו מודעים - ומעט מבוהלים מהאש- רביעיית נשימה, יורקת דם, הפצצת פלאש. ידענו גם שאיש מעולם לא ראה איך הם נראים בלי האיפור הסימני המסחרי שלהם. במהלך שנות השבעים של המאה הקודמת, צילום זריקת פנים חשוף של הרביעי היה הגביע הקדוש לצלומי ידוענים. האגדה טענה כי כל הצהובונים הגדולים בסופרמרקט הציעו תגמולים כבירים עבור תמונה כזו, אך הלהקה עמדה על המשמר לשמור על המיסטיקה שלהם. אם צלם אכן תפס את אחד מחברי הלהקה "ללא מדים", הרוקיסטים היו מעלימים במהירות את תווי הפנים שלהם מאחורי בנדנות, מפיות, תפריטים למסעדות, כובעים גדולים או משקפי שמש.
"לקק את זה"
כאשר Lick It Up הופיע בקלדור המקומי שלנו, KISS כבר לא היה מכם של הרדאר התרבותי של הפופ במשך כמה שנים, ולכן הסתכלנו על עטיפת האלבום במשך כמה דקות בניסיון להבין מי זה מי. בקלות זיהינו את ג'ין סימונס בזכות הלשון הסימנית המסחרית שלו, וההבעה של פול סטנלי עם פתיחת השפתיים הסגירה אותו, אבל באמת שלא היינו בטוחים מי שני האנשים האחרים היו. הנחנו שאחד מהם כנראה היה המתופף "החדש" אריק קאר, אבל אם הזיכרון משרת טעינו אז הגיטרה החדשה גייסה את ויני וינסנט לאייס פרהלי, מכיוון שלא ידענו אז שאייס כבר יצא מהלהקה במשך יותר משנה.
לא קנינו את ה- LP באותו היום, אבל זמן קצר אחר כך הייתי בבית של חבר כשהוא הושיט את ידו אל מחסנית האלבומים שלו ושלף את Lick It Up . "שמעת את זה עדיין?" הוא שאל לפני שזרק אותו על השולחן. קטעים כמו "All Break's Loose Breaking" ו"ביום השמיני "המפורסמים המשיכו לפוצץ את מוחי בן השלוש עשרה ולסיום השיא, נמכרתי. KISS שוב היה במגמת עלייה!
"כל הגהינום שוברים"
מהלך עשה או למות
בזמן יציאתו, Lick It U p היה בהחלט אלבום "עשה או למות" עבור KISS, אשר הונו הלך ודעך כבר מספר שנים. ההרכב המקורי שלקח את העולם בסערה בשנות ה -70 נפסל - אריק קאר החליף את המתופף פיטר קריס בשנת 1980, ויני וינסנט השתלט על משבצת הגיטרה מאייס פרהלי בשנת 1982. לא היה להם סינגל להיט בארה"ב. מאז "I Be Made For Lovin 'You" משנת 1979 ושני אלבומי האולפן האחרונים שלהם - דיסק הקונספט הרעוע של 1981, מוסיקה מתוך "The Elder" ו- 1982 של התעלמות פלילית מ- Creatures of the Night של יצירות הלילה - נוקשו במצעד. . סימונס וסטנלי ידעו שאפשר לסיים את הלהקה אלא אם כן הם עשו משהו דרסטי כדי לעצור את הדימום, ולכן הם הניחו את האיפור והתלבושות ונתנו למוזיקה לדבר בעד עצמה.
כדי לחשוף את המראה החדש שלהם לעולם, סימונס וסטנלי יישרו את עצמם בחוכמה לכוח חדש גדול בתעשיית המוזיקה - MTV, שההשפעה המאסיבית שלו יכולה בקלות להפוך (או לשבור) מעשה. כשהלהקה ניגשה ל- MTV עם הסיכוי לשידור עולמי בלעדי "הסתר" שלהם, קפצה הרשת על ההזדמנות. ב- 18 בספטמבר 1983 - באותו יום בו שוחרר Lick It Up לחנויות התקליטים - הופיעה KISS בשידור חי ב- MTV כדי לחשוף את פניהם לראשונה, ואחריה הופיעה הבכורה העולמית של סרטון המוזיקה "Lick It Up". פעלול יחסי הציבור עבד את הקסם המיועד שלו; אנשים דיברו שוב על KISS, ואפילו יותר טוב, הם קנו את האלבום החדש. Lick It Up החל לטפס על תרשימי האלבומים של בילבורד, ובסופו של דבר הגיע לשיא מספר 24 - התצוגה הטובה ביותר שלהם מאז שושלת 1979.
KISS Unmasks ב- MTV, 1983
האלבום...
במבט לאחור 35 שנה (!) לאחר שחרורו, Lick It Up באמת לא התיישן. האלבום כמעט ולא טוב כמו קודמו, Creatures of the Night (שנשמע עד היום נהדר) אבל הוא עדיין אוסף הגון של המנני מתכת משנות ה -80 של המאה ה -20, שהורידו מעט בגלל עבודת ההפקה הדקה של מייקל ג'יימס ג'קסון המהנדס. שעבד גם על יצורים אבל שמעולם לא מצליח לכבוש את כוח האש הסוני של אותו אלבום כאן.
שיר הכותרת של Lick It Up נותר הרצועה הידועה ביותר מהאלבום והוא מהווה מצרך חי עד היום (ההרכב הנוכחי אפילו ביצע אותו ב- "Dancing With the Stars" לפני מספר שנים!). סטנלי נותן לו את הכל על מסלולים כמו פתיחת "Exciter" והבלדה "A Million To One", אבל בשביל כספי, המתארים ב- Lick It Up כולם שייכים לג'ין סימונס. חריצי הבאס המרושעים והבס מפושטים שלו ברצועות כמו "לא לתמימים", "לרקוד על כל פרצופך" או "וביום השמיני" מוכיחים שגם בלי האיפור המפלצתי שלו, ג'ין עדיין היה במלואו במצב שד. קרדיט כלשהו צריך ללכת גם לסטנלי בגלל "הראפ" החופשני לגמרי שלו, שמתחיל "All Break's Loose Break" ( "הוסטלר ברחוב ניגש אלי יום אחד ואני פשוט הולך ברחוב במחשבות על העסק שלי". ... עכשיו הוא מרים אותי למעלה והוא מסתכל עליי, והוא אומר HEY MAN, מה זה יהיה ומה יהיה זה? " .... שירה מוחלטת!) זה פושע שפול מתעלמים כל הזמן מחלוץ הראפ- מתכת! (חה חה)
"Gimme More" וה- "Fits Like A Glove" המזוהם בצורה מצחיקה, מגשימים יפה את צורת המילה "sleaze" של האלבום, ומספקים למאזינים קטעים ליריים כל כך ראויים כמו "בבקשה, ללקק את קני הממתקים שלי!" (מתוך "Gimme") ו- "כשאני עוברת אותה, זה ממש כמו סכין לוהטת דרך חמאה" (מתוך "כפפה") ... אבל כמו שאני כל כך אוהבת לומר, אם המילים של KISS לא יוצרים אתה מתכווץ לפחות פעם אחת בכל אלבום, הם לא עושים את העבודה שלהם !!
אין להמעיט בתרומתו של ויני וינסנט ל- KISS בשלב זה. עבודת הגיטרה המהבהבת שלו, שהושפעה על ידי אדי ואן הלן, היא בכל האלבום הזה וכישורי הכתיבה שלו היו חלק מרכזי בעדכון צליל הלהקה. עד לנקודה זו KISS עדיין היה קשור בשנות השבעים, אך וינסנט עזר להכניס אותם לשנות השמונים.
קבל נשיקה!
ללקק אותו (Remastered) קנה עכשיומורשת "LICK IT UP"
בזכות סיבוב MTV כבד של הסרטים המצוירים "Lick It Up" ו- "All Hell's Breakin 'Loose" (שהציגו את חברי הלהקה במצעד של מציצות פוסט-אפוקליפטיות בסביבה עירונית מתפוררת), מכר Lick It Up חצי מיליון עותקים בסוף 1983 - אלבומם הראשון שהגיע למצב שיא הזהב מאז Unmasked . זה לא ממש השיק את הלהקה בחזרה לסטרטוספרה הרב-פלטינה שהם נהנו בשנות ה -70, אבל Lick It Up השחזר את שמם הטוב והציב את הלהקה שוב על בסיס יציב למחצה.
עם זאת סימונס וסטנלי החליטו שהספיק להם מוויני וינסנט בתחילת 1984. הגיטריסט השמיע רעש לעיתונות בנוגע לרצונו להיות חבר מן המניין ב- KISS (בניגוד לשחקן חוזה), וכי הוא הרגשתי זכאית לפרוסת תמלוגים גדולה יותר. וינסנט הודח בתום ה- Lick It Up סיבוב הופעות והוחלף על ידי גיטריסט אחד וביצוע, מארק סנט ג'ון, להקלטת " Animalize" (1984). וינסנט הקים להקה משלו קצרת מועד, פלישת ויני וינסנט, והיה ממשיך להגיש סדרה של תביעות משפטיות לא מוצלחות נגד KISS במהלך מספר העשורים הקרובים בגין תשלומי תמלוגים ומפרטים כספיים אחרים.
Animalize (1984) היה האלבום שבאמת מלט את הקאמבק של KISS, והכה בפלטינה כפולה בזכות הלהיט "Heaven's On Fire". זה היה רשמי: צבא KISS הנאמן קיבל את הלהקה שהומצאה מחדש, והרביעייה נטולת האיפור המשיכה במסע המחודש אחר שליטה עולמית כבר בעשור הבא.
