Visual kei הייתה תנועה סגנונית בולטת ביפן כבר עשרות שנים, ולאורך השנים היא התרחבה וכללה מוזיקאים המנגנים בעיקרם כל סגנון מוזיקלי שאפשר להעלות על הדעת. בתנועת גלאם זו לקחה עור וגידים במקור מסלעת הגלאם של שנות ה -70 ותחילת שנות ה -80, בתחילה בקרב הצעירים המרדניים של יפן שבאמת רצו להיראות כמו החבר'ה המסתובבים בסמטאות אחוריות שלא רצית להתעסק איתן. הסצינה צמחה והשתנתה עם השנים עד לנקודה בה להקות רבות רצו להציג את עצמן כמושכות, מפחידות, בדמותם של דמויות אנימה, או סתם מטופשות. במאמר זה, אני אקח אותך לאורך השנים, הטרנדים ותת-הז'אנרים של הקיי החזותי שהגיעו ונעלמו בין להקות שמנגנות צורות שונות של מטאל ביפן.
הציפור הקדומה
לפני שלקאי הוויזואלי היו מאפיינים מוגדרים אמיתיים או שמו לשם העניין, היו כמה להקות שלקחו את ההשפעות האמורות של הלבוש של גלאם רוק ושילבו אותו עם בגדי מתכת כבדים נפוצים (עור, איפור ודוקרנים למשל) של בתחילת שנות ה -80 ליצירת מראה קיצוני יותר. אמנם הם מעולם לא היו חלק מתנועת הקיי החזותית, אבל להקות כמו Seikima-II, Jurassic Jade, Flatbacker, Fast-Draw ו- Crowley היו השפעה ישירה על הלהקות החדשות שנוצרות סביבן, ובהחלט ניתן היה לזקוף אותן כגורמים חלוציים בקרב יצירת סגנון ה- kei החזותי במטאל יפני, לצד קומץ להקות פאנק. להקות אלה עלו גם רבות מהאביזרים המוזרים ותמונות הבמה בהן השתמשו כמה להקות קאי חזותיות אחריהן. אף על פי שעדיין לא נקראה הסצנה באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, היו שם גם קומץ להקות משפיעות שהפכו למעשה לחלק ממנה. להקות כמו X יפן, שנודעה כ- X באותה נקודת זמן, כמו גם מבוי סתום, יוקוסוקה שומר טייגר, ד'ארלנגר, ועוד כמה אחרים עליהם נדבר בהמשך.
ינקי
הצורה האמיתית המוקדמת ביותר של קיי חזותי, קוטה קאי הושפעה במקור מאוד מסגנון הלבוש של שמנים ואופנוענים אמריקאים (היפנים המוגזמים מקבלים את שני הסגנונות שנקראו Yankiis), התמזגו עם סלע גלאם כדי ליצור ייחודי באמת ומרושע תראה. קודמו של צורה קדמית זו של קאי חזותי היה לא אחר מאשר יפן X שהפכה לאייקונים במדינה, כמו גם מעשי מטאל-טוקיו ינקי, Dead End, D'erlanger ו- Aion בקרב כמה להקות אחרות. תכונה נפוצה המשותפת בין להקות הקאל-ויי-מטאל הכבדות המוקדמות הללו הייתה שרובם, אם כי לא כולם, שיחקו במהירות גרגרית, מהירה וברק מטאל. למרות שתת-ז'אנר זה של הקי הוויזואלי נחשב כיום למראה ה"קלאסי ", יש כמה להקות מודרניות שאימצו את סגנון ה- kei החזותי הישן של בית הספר הזה, Sex -Virgin Killer - הן דוגמה טובה לכך.
המניאק
הופיעו בערך באותו זמן שהמראה העברייני שהמחיש לעיל, וגם חלק מסצנת קוטה קיי, היו כמה להקות נבחרות שחשקו לשמצה ולמחלוקת במקום רק ללכת על המראה הבריוני שהלהקות האחרות עשו. חלק מהלהקות הללו אימצו הופעה רצחנית, אלימה ואחרות דימוי שטני כמו בלצלב. הסצינה כללה גם מספר קטן של קבוצות מהירות וטראש שהיו בעלות דימוי נאצי, כמו רומל, רוזנפלד, מיין קמפף או הרקנקרוז. כמובן שהאחרון נעשה אך ורק בגלל ערך הלם ומעשיו והמילים שלהם היו הדברים הרחוקים ביותר מאנטישמיות, אבל גם אז, זה היה רעיון מחריד להפעיל מסיבות ברורות וזה עדיין מביא להבנה טונות של ניתוק, אפילו למרות שרבות מהלהקות הללו היו מוכשרות במיוחד ויכולות היו באותה מידה ללכת עם מראה רע. אמנם יש עדיין כמה להקות מלוטשות, אלימות למראה, אך לטובה שהלבושים הנאציים הם כמעט כולם אבל נעלמו מקי חזותי מודרני, אם כי בהחלט יש מקום מעניין בהיסטוריה של המטאל היפני.
המסורתי
בסוף שנות השמונים של המאה העשרים החלו להקות להקות עם סגנון אופנה שבמרכזו דברים אחרים מלבד מרדנות ועבריינות. להקה אחת כזו הייתה אגדות הטראש מטאל היפניות גרגויל, אחת מלהקות הקנג'י הקדומות ביותר של אנגורה. גישה חדשה זו הביאה לשימוש בבגדים שהשפיעו מהלבוש היפני המסורתי עם תפישה אמנותית, וללהקות בדרך כלל היה מראה רציני יותר, אם כי הם גם יכלו להראות מאיימים למדי, מה שמקשר בין אנגורה קיי לצורה אחרת של קאי חזותי הידוע בשם Eroguro kei. להקות ה- Angura kei אולם מנסיוני יותר מסורתיות למראה ופחות מטורפות. זה בערך הצורה הפחות מורכבת של קיי חזותי. דוגמא טובה נוספת מאוד לאנגורה קיי במתכת יפנית היא הלהקה D שהשתמשה בסגנון בנקודות שונות בקריירה שלה. אמנם זה לא הצורה הנפוצה ביותר של קאי חזותי, אבל כמה להקות (קומץ מתכתיות כלולות) הופיעו עם סגנון זה בזמנים אקראיים משלהי שנות השמונים של המאה העשרים, עד ימינו.
ספקטרום הקשת האנושית
Oshare kei היא אחת משתי הצורות הנפוצות ביותר של Kei Visual הקיימת כיום. הסגנון ירד בשלג פופולריות מאז תחילת שנות האלפיים, וניתן לתאר אותו כלהקות צעירות למדי עם דגש על אופנה טרנדית. להקות אלה נוטות להיות צבעוניות להפליא, אם כי זה לא תמיד המקרה וכמות הצבע בלבושם של להקות אלה יכולה להשתנות מאוד. כפי שבטח ניתן היה לצפות, הסגנון הזה מעולם לא תפס את הלהקות הקיזיות הוויזואליות שמנגנות מטאל ביפן, הדוגמה הקרובה ביותר שאני יכול לחשוב עליה היא NoGoD שהקפיצו סביב סגנונות קיי ויזואליים רבים תוך כדי משחק תערובת של רוק קשיח ופאוור מטאל, אבל גם אז הם לא ממש מתאימים ל- Oshare kei. היו להקות מטאל שמילאו תפקיד בהשפעה על מה שהפך בסופו של דבר לאושרי קיי, בעיקר על ידי היותן צבעוניות להפליא ולא באמצעות בעלות סוג כלשהו של חוש אופנתי אופנתי, וגם אז, לרבים, גם הם לא היה חסר את המוזיקה המשמחית הקשורה לסגנון. אל תצפו שזו תהיה תת-סצנה הממריאה במתכת יפנית בכל עת, אם כי דברים מוזרים קרו.
הילד המפחיד
בסוף קשת הקשת Oshare kei נמצא צרור הייאוש הקודר, ארוגורו קיי, הפוך הקוטבי שלו. קשור לאנגורה קאי, ארוגורו קיי הוא סוג של קאי חזותי שהפך לפופולרי למדי בקרב להקות כבדות ביפן בשנים האחרונות, במיוחד בקרב להקות קיי ויזואליות המנגנות מטאל מטורקורפורטי או ז'אנרים דומים. אמנם הוא יכול לכלול את הבגדים המסורתיים של אנגורה קאי, אך מעשי העירוגו קיי נוטים למראה כהה מאוד ומפחיד לעתים קרובות. להקת המטאל הפרוגרסיבית / ניסיונית דיר אן גריי הייתה להקה שהניעה את הרעיון הזה קדימה בקפיצות, תוך שילוב של חזות חזותית שהייתה פחות פריקית ומוזרה כמו המוזיקה שהם עשו. בשנים האחרונות יותר הופך הסגנון לרושע יותר ומפחיד יותר ככל שהלהקות התעמקו בז'אנרים כהים וכבדים יותר כמו נקודת המוות.
אחי (נראה כמו גברת)
מראה שהפך נפוץ למדי משנות האלפיים ואילך, לוליטה קיי, הידועה גם בשם Tanbi kei, היא בקלות המבט המבלבל ביותר מבחינת הידיעה למעשה מה מין המוזיקאים בסגנון זה. בהשראת השפעה בעיקר מהאופנה האלגנטית והמפנקת של התקופה הוויקטוריאנית, מוזיקאים תחת דגל זה נוטים ללכת על מראה יפהפה, לעיתים קרובות עם כמויות קיצוניות של איפור, סרטים, שפתונים, אתה קורא לזה. באופן מעניין, הרוב המכריע של המוזיקאים האלה הם סטרייטים, וזה באמת יותר מעשה אמנותי קיצוני. ז'אנרי המטאל מהסוג הזה של ה- kei החזותי שולט ביפן הם סימפוניים, גותיים ופאוור מטאליים באופן מוחלט. בקלות להקות המטאל הידועות ביותר עם סגנון ויזואלי זה הן ורסאי ויופיטר, אם כי שמות גדולים אחרים כמו משוגעי המטאל הסימפוני D התהפכו בין מראה לוליטה ואנגורה מספר פעמים לאורך הקריירה שלהם.
תודה רבה לך שקיבלת את הזמן לקרוא את המאמר האחרון הזה, אני מקווה שהצלחתי לתת לך הצצה לעולמה המוזר של הקי החזותי במתכת יפנית. אם יש לך שאלות לגבי דברים שנדונו במאמר, אשמח לענות עליהן באתר הבית שלי, פורום המטאל היפני, או כאן בפרק התגובות למטה.
