אולם השימור
מוזיקה מהקל הגדול
ניו אורלינס מוציאה כבר הרבה זמן מוזיקה טובה. נסע לשם היום ובכל יום נתון, אתה יכול לקחת כל מיני מנגינות וסגנונות. המוזיקה נמצאת בכל מקום. אתה יכול לשמוע את זה בברים ובמועדונים, בכנסייה, או ברחוב. ואז פעם בשנה, בסוף עונת החורף, העיר כולה יוצאת במצעדים צפים, להקות צועדות, ומגוון שלם של ביטוי מוזיקלי. אפילו לקבוצת הכדורגל המקצועית ב- NFL יש בשמה התייחסות שלא ניתן לטעות בה לרוח רוח ישנה ופופולרית מאוד, "כאשר הקדושים הולכים למרצ'ין".
תזמורות מצעדים
המקום בו נמדדת כל המוזיקה של ניו אורלינס
בשום דרך, לואי ארמסטרונג הוא המחרוזת של המוזיקה של ניו אורלינס. למרות שעזב את העיר למרעה ירקרק יותר כשהיה צעיר יחסית, כמעט כל מוזיקאי שיופיע בעיר חייב לפחות מעט חובות לשחקן החצוצרה והיצירתי להפליא.
בשנת 1923 שמע ג'וזף "קינג" אוליבר בשיקגו על הכישרון של לואי ושלח אליו בכדי שיוכל להצטרף ללהקת הג'אז הקריאולי של אוליבר "קינג". ג'וזף שימש כמנטור מצוין עבור יליד ניו אורלינס. כפי שהתברר, הכישרון המוזיקלי של לואי ארמסטרונג היה כה גדול שהוא שלט בכל להקה בה ניגן עד שהוא כמובן הקים להקה משלו.
סאטצ'מו
סאטצ'מו
"סאטצ'מו" הוא כינוי ילדות של לואי ארמסטרונג שנשאר אצל המבצע כל חייו. זהו קיצור של שתי מילים, ילקוט ופה, שביחד נהגו לרוב לתאר את לואי כשהיה צעיר. כל מה שהתכוונו היה שלאמן הג'אז של ניו אורלינס היה פה גדול מאוד. כפי שהתברר, אידיאלי אחד לנגינה בחצוצרה ובקורנט.
לפני סאטצ'מו
בסוף שנות ה -18 של המאה הקודמת, שפע להקות הג'אז בעיר ניו אורלינס. רבים מהמוזיקאים היו אנשים מצבעים צרפתים. לעיתים קרובות המוזיקאים קיבלו הכשרה מסוימת והיו יכולים לקרוא מוסיקה. לא רק שהם שיחקו עבור רבות מהמשפחות העשירות בעיר, אלא גם יכלו למצוא את משעשע את שיעורי הפועלים באירועים חברתיים.
מהסביבה הזו, כמה מוזיקאים מוכשרים החלו לקבל הכרה ותהילה שייקחו אותם לכמה מקומות גדולים ברחבי הארץ.
הלווית ג'אז אמיתית
ניו אורלינס במהלך איסור
התיקון ה -18, הידוע יותר בשם "איסור", לא השפיע מעט או מעט על צריכת המשקאות האלכוהוליים בניו אורלינס. בסמיכותה למפרץ מקסיקו, העיר הפכה לשער למפגינים ומבריחים שהביאו אלכוהול נגד זרעים ממקסיקו והקריביים.
באופן לא מפתיע, החיים הטובים נמשכו במהלך האיסור, במיוחד עבור האוכלוסייה הצעירה והאמונה העליונה של אמריקה. תקופת זמן צבעונית זו בתולדות האומה שלנו נודעה גם בשם "תקופת הג'אז", בין היתר בזכות ההצלחה והפופולריות של להקות הג'אז בסגנון ניו אורלינס, בדומה לזו שלואיס ארמסטרונג הצטרף כשנסע לשיקגו.
באופן מוזר, עידן הג'אז נחגג בצורה הכי נלהבת במקומות כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו ושיקגו ולא בעיר שממנה הגיעה המוסיקה. כדי להדגיש נקודה זו, אולי תרצו להאזין ללידי ג'ורדן, יליד ארקנסו, לשיר על מסיבה פרועה שהשתבשה בניו אורלינס.
השיר של הלילה-דייג של פ.ס. לואי ג'ורדן תואר כאחד משירי הרוקנרול הראשונים.
פרייג 'Saturday Night Fish
אחרי סאטצ'מו
כשעזב לואי ארמסטרונג את ניו אורלינס, הוא לקח אתו קטע מהעיר. בעקבות היעדרותו, המוזיקה של ניו אורלינס המהמה והבעה, אך לא הצליחה לייצר כישרון מוזיקלי גדול עד לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. במהלך התקופות שבין המלחמות עבר איסור ובוטל, אך המצעדים המשיכו להקות שהמשיכו לנגן, ובזכות שורה של מגפיים מעוררי יוזמה המשך האלכוהול המשיך לזרום.
אחרי הגדול
לאחר מלחמת העולם השנייה התרחשה שוב סצנת המוזיקה והפיקה מספר מבצעים שיכולים לחתוך תקליט טוב ולמלא מועדון לילה מקומי או אולם מוסיקה. לא רק זה, אלא שהטיות הישנות נגד מוזיקאי הצבע נשחקו אט אט, כך שכוכבים צפויים כמו שומנים דומינו, דייב ברתולומיאו וגביעי דיקסי יכלו לעיתים קרובות לשחק בפני קהלים מעורבים. ואז תמיד הייתה נוכחותו האדירה של לואי ארמסטרונג, שלמרות העובדה שהוא כבר לא גר בעיר הסהר, עדיין הטיל צל ענק על סצינת המוזיקה Big Easy.
ירח צהוב מאת האחים נוויל
אנשי הפסנתר בניו אורלינס
הנרי רולנד "רוי" בירד, הידוע יותר בכינויו "פרופסור לונגהייר", היה הראשון מבין רבים מנגני הפסנתר המשובחים של ניו אורלינס שנמשך עד היום. אם כי לא "איש הפסנתר" הראשון שיצא מהביג קל, "פס", כפי שרבים מקומיים כינו אותו היה ללא ספק אחד הצבעוניים והמשפיעים ביותר. עם סגנון שתואר כקאריבי, חלק בוגי-וווגי וקצב ובלוז חלקי, פרופסור לונגהייר יצר סגנון ייחודי ופופולרי של נגינת פסנתר שהשפיע על מוזיקאים רבים כמו הוי "פסנתר" סמית, ג'יימס בוקר, דוקטור ג'ון ולאחרונה הגברת היחידה של הקבוצה מרסיה בול.
פרופסור לונגהייר, דוקטור ג'ון, ארל קינג והמטר
פסטיבל הג'אז והמורשת של ניו אורלינס
פסטיבל הג'אז והמורשת של ניו אורלינס החל בשנת 1970 כאירוע של סוף שבוע אחד שעלה רק שלושה דולרים לכל המופע, וגדל לאירוע מרכזי המושך אליו מאות אלפי אוהבי מוזיקה. לאחר מספר פסטיבלים במפתח נמוך בכיכר קונגו, האירוע הפופולרי הועבר למסלול המירוצים של Fair Grounds ב- Old Gentilly. ואז, כמה שנים אחר כך, הוציאה כרזת מסך משי במהדורה מוגבלת לכל התכנסות ומהר מאוד ההמונים החלו לצמוח. בעזרת Shell Oil שרד פסטיבל הג'אז והמורשת את קטרינה ונשאר חלק מלא מלוח הבידור בעיר.
הלקח שלי
גרתי שבעיר הסהר (מוקדם לאמצע שנות ה -80) במשך שבע שנים וככמובן מבחוץ שישב בעיר, נדהמתי עד כמה באמת מורשת המוזיקה עשירה. אחת הדרכים הטובות ביותר לאמוד את המגוון המוסיקלי הזה הייתה להתכוונן לאחת מתחנות הרדיו המקומיות שלא שיחקו רק את המוסיקה של ניו אורלינס. במהלך שעות האזנה רבות, נדיר היה לשמוע שיר שהושמע פעמיים, למוזיקה שרק המשיכה להתגלגל. למרות שבניו אורלינס ודרום לואיזיאנה חסרים את הכוכבים הגדולים, המספר הגדול של מוזיקאים איכותיים שכמעט ולא מוכרים מחוץ לאזור מדהים.
